אתי הילסום – “בעצם אני לא פוחדת”

מטרות:

• היכרות עם סיפורה האישי והייחודי של אתי הילסום.
• דיון בנושא שמירה על צלם אדם כדרך התנגדות לנאצים.
• בירור עמדתנו לגבי היכולת של אדם לשנות את היחס שלו למציאות כדרך להתנגד לה.

קטע קריאה:

שאלות הבנה (מופיעות בגוף הקטע בנספח א’):

• מה קרה לאתי באותו הבוקר וכיצד היא בחרה להגיב?
• מה היחס של אתי לאותו הנער? כיצד היא מפרשת את המניע לפעולה שלו?
• את מי או מה לדעתה צריך להאשים במצב שהיא נקלעה אליו? מדוע?
• מדוע יחס זה למציאות עוזר לה להבין שהיא בעצם לא פוחדת?

שאלות עמדה לדיון בכיתה:

• אתי כותבת שעל אף הסבל והעוול היא לא יכולה לשנוא וטוענת שאם נבין שהכול נובע מתוכנו נפחד פחות. מה הקשר בין פחד ושנאה? האם זה משהו שיצא לכם לחוות או לראות אצל אחרים?
• לטענתה ה”שיטה” מנצלת את הפחד של האדם וככה שולטת בו, לא משנה אם הוא בצד של הפוגע או הקורבן. מה היא השיטה? באיזה אופן היא שולטת בקורבנות? באיזה אופן היא שולטת בפוגעים? מי עוד נפגע ממנה?
• האם אתי מצליחה “לשבור” את השיטה הזו?
• האם “השיטה” קיימת גם היום? אם כן איך היא משפיעה עלינו? ואיך אפשר לשבור אותה?

לסיכום- הזמינו את התלמידים לתת כותרת לקטע שקראנו.

נספח להורדה ⇓