איך זיכרון הופך לכלי של תקווה?

20.04.2025 | הכתבה שפורסמה השבוע ב”הארץ” עוסקת בנושא שחשוב לעצור ולהעמיק בו שהוא הקורבנות ה”לא יהודיים” של המשטר הנאצי.
בהמשך מתמקדת הכתבה בערכת לימוד חדשה בנושא הנדון, שפותחה במרכז מורשת – המרכז הבינלאומי לתיעוד, חקר והוראת השואה ע”ש מרדכי אנילביץ’.
הערכת הלימוד, שפותחה בשיתוף עם החוקרת שרית זייברט, מרחיבה את העיסוק החינוכי בשואה גם למיעוטים נרדפים נוספים – צוענים, הומואים, אנשים עם מוגבלויות, מתנגדי משטר, עדי יהוה ועוד – ומזמינה את הלומדים להכיר את מנגנוני הדיכוי האפלים שהופעלו כלפי כל “האחרים” בחברה הגרמנית.
מדובר על ערכה שהיא הרבה יותר מסקירה היסטורית. היא חלק ממגמה חינוכית עמוקה שמובילה “מורשת” מאז הקמתו: חינוך להומניזם, לסולידריות אנושית, לחשיבה ביקורתית – וללמידה שצומחת מתוך ערכים של כבוד האדם, בכל מצב ובכל מקום.
במרכז “מורשת” אנו מאמינים שלמידת השואה אינה שלמה אם היא מוגבלת רק לפרספקטיבה היהודית. הסיפור הרחב של רדיפת קבוצות אחרות – כולל בתוך גרמניה עצמה – חושף את השיטה: דיכוי מבפנים כלפי “חריגים” ו”שונים”, לפני שנפרצה הדרך לרצח שיטתי.
דרך ההפעלות שלנו תלמידים, מורים ומבוגרים נחשפים להיסטוריה כהשתלשלות של תהליכים אנושיים – לא רק של מספרים ואירועים, אלא של בחירות, אמונות, פחדים ותקוות. גישת ההוראה של “מורשת” מבוססת על שיח פתוח, למידה מעגלית, ושאלות מוסריות שמחברות בין אז לעכשיו.
המסר הוא ברור: אם נבין כיצד משטרים דכאניים מסמנים קבוצות, מדירים, משסעים ומשתמשים בהפחדה – אולי נוכל להיות אזרחים טובים יותר, סובלניים יותר, אמיצים יותר.
במילים של עדי נוביק, מנהלת מחלקת חינוך ממרכז מורשת:
“ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה, והתנהגות אנושית היא דבר שראוי לחקור וללמוד ממנו – כדי ליצור עתיד טוב יותר.”
אנו מזמינים אתכם להכיר, לשאול, להתעמק – ובעיקר לא לוותר על ההזדמנות ללמידה שבונה חברה אנושית יותר.
כי שואה היא לא רק סיפור על חורבן – היא גם קריאה מתמשכת לשמור על צלם אנוש.

לכתבה המלאה באתר הארץ: https://shorturl.at/epFkm
לערכות ההדרכה שלנו להורדה ישירה כאן

מדור: עדכונים_אחרונים