מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

A.37 - עדות שלמה עצמון

עדות שלמה עצמון                                                       נושא העדות: הונגריה

                                                                                    30.1.1963

                                                                                    על ידי צבי וישניצר

 

ד ל י ה

ישבתי בזמן פרוץ המלחמה ההונגרית (בבודפשט), הייתי בן במשפחה יהודית רגילה, לא מתבוללת. להורים היה קשר עם סביבה יהודית, ואני עצמי הייתי בתנועה בבית ספר, הייתי חבר בתנועת השומר הצעיר. לא אורגנה פעולה של התנועה בזמן המלחמה. היה לי מגע עם פליטים מסלובקיה, שלמעשה ארגנו את התנועה. אני בעצמי לא צויידתי בניירות מזוייפים, למרות שידעתי על כך. לא היה לי מגע עם ארגונים פוליטיים אחרים.

אחרי כניסת הגרמנים, נלקחתי למחנה עבודה ביוגוסלביה 1300. הוריי היו בעיר שדה והם נלקחו בין הראשונים, ואינני יודע אפילו לאיזה מחנה.

עקב התנועה והמדריכים שבאו מסלובקיה, ידעתי על מחנות ההשמדה בפולין. יהודי הונגריה לא רצו להאמין שאסון כזה יכול להתרחש גם איתם. היתה בתוכניתי, בעזרת התנועה, לקבל ניירות ולברוח לרומניה, אבל הקדימו ולקחו אותי למחנה העבודה. לא ברחתי משם. לפי הערכתי, לא היתה אפשרות להסתתר בין ההונגרים, כי הם היו יותר גרועים מאשר הגרמנים. לא היו לי גם ידידים הונגרים.

נציגות של יהודי הונגריה כלפי השלטונות היה היודנראט. אינני יודע הרבה על פעולות המוסדות היהודיים, רק בארץ נודע לי על ועדת קסטנר-ברנד. לא ידעתי גם על פעולות הצלה.

רק בארץ נודע לי על פעולות הקונסוליות והצלב האדום.

לא הייתי במחתרת.

למחנה העבודה נשלחתי תחת פיקוד הונגרי, צבא הונגרי. במחנה שמרו ההונגרים ובעבודה הגרמנים מארגון TODT.

בבודפשט היה לי סמל מיוחד, מגן דוד.

על עניין הצנחנים בארץ ישראל רק בארץ נודע לי על כך.

במחנה לא היה לי שום קשר ומגע עם העולם החיצוני. לא ידעתי על שום פעולה.

במחנה העבודה הייתי ממאי 1944 עד ספטמבר 1944. בספטמבר 1944 הצבא הרוסי כבר התקרב ליוגוסלביה ולנו אמרו שיקחו אותנו הביתה. הקבוצה הראשונה יצאה לדרך ברגל, ומעטים רק הגיעו להונגריה.

יצאתי עם הקבוצה השניה. הלכנו יומיים אחר משמר של צבא הונגרי. הלכנו בין הרים. ביום השלישי ירדו מההרים פרטיזנים יוגוסלביים. אחרי קרב קצר, החיילים ההונגרים נכנעו ואותנו שחררו ולקחו אותנו להרים בין הפרטיזנים. היו מתנדבים צ'כים ואני התנדבתי ליחידה הזאת. הייתי שם מספטמבר עד נובמבר 1944. בנובמבר הצבא האדום שחרר את יוגוסלביה ואז אמרו לנו שאנחנו יכולים להישאר אצלם אם אנחנו רוצים או יכולים גם לעבור לרומניה, שהיתה כבר משוחררת.

עברתי לרומניה, שם נפגשתי עם אנשי התנועה. הם סידרו מיד את עניין העליה. הגענו לתורכיה ומשם ברכבת לארץ ישראל.

ברומניה פגשנו את כל חברי התנועה שברחו מהונגריה. ברגע שהצבא האדום הגיע להונגריה הייתי כבר בארץ, וכך אינני יכול לספר על יחס הצבא הרוסי לאוכלוסיה היהודית בהונגריה.

 

כדאי עוד לציין שיחס הגרמנים במחנה עבודה היה יותר טוב מאשר יחס ההונגרים.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial