מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

A.16 - עדות משה מנהיים על מצב היהודים בבודפשט, הונגריה

מצב היהודים בבודפשט בימי הטרור הפשיסטי

אחרי כיבוש העיר על ידי הרוסים, נשארו בבודפשט כמאה אלף יהודים שנמלטו מהטרור הפשיסטי. חלק האנשים האלה חי תחת חסות מדינית נייטרלית, כמו למשל החסות השוודית. במשך זמן קצר עלה בידי הציונים שנשארו בבודפשט לארגן את הגנת היהודים בעיר. בגבורה יוצאת מן הכלל עבדו בעד כל איש ואיש ולא הם היו אשמים שעבודתם אל עלתה תמיד במידה הדרושה ופעמים רבות נפלו במלחמה הזאת.

בו בזמן שמצד אחד עלה בידם לרכוש לכמה אלפים איש את החסות השוויצרית, מצד שני השתדלו לשלח את האנשים לטייל דרך הגבול לרומניה, ורוב מהאחרונים עלה גם להגיע ארצה.

אלה היהודים שהיו תחת החסות השוויצרית היו מרוכזים לבתים מיוחדים ___________. באותו הזמן התחילו כבר רדיפות אלה היהודים שלא יכלו לרכוש להם את החסות הנייטרלית. את הזקנים והחולים הכניסו לגיטו וסגרו אותם שם בלי אוכל __________. את הצעירים המוכשרים לעבודה, גברים משמונה עשרה עד חמישים ונשים משש עשרה עד ארבעים גרשו על הדרך הוינאית. שורות ארוכות עד אין סוף של יהודים צעדו יום ולילה בלי לנוח, בלי אוכל ובלי לבוש חם, כי גם זאת לקחו מהם. רוב אנשים האלה נפלו ממגפות ומקור. רופא ורפואה לא היו ואת אלה שנחלשו בדרך מעבודה ומרעב הנאצים הרגו והשאירו אותם בדרך.

בבתי המגורשים האלה נשארו רק ילדים. הצעירים הציונים הושיטו גם פה יד עוזרת. העמידו בתי ילדים תחת חסות הצלב האדום הבין לאומי והביאו את הילדים העזובים לבתים אלה. הבחורות מהתנועה טיפלו בהם. המרכז הציוני דאג לכלכלתם. המרכז דאג גם לכלכלת הבנים שעמדו תחת החסות השוויצרית, ולא באחרונה פרנסו גם את הגיטו ש_______ לאט לאט.

במרכז  הציוני קיבלו אלפים ואלפים ניירות מזוייפים שבעזרתם הסתדרו הצעירים בבתי חרושת ובבתי מלאכה. הניירות שימשו לא רק לעבודה. הצעירים אמיצי הלב נכנסו בעזרת הניירות למחנות הנאצים ההונגרים כמרגלים, וכשנודע להם שרוצים לתפוס איזה יהודי – הבריחו אותו עוד טרם הנאצים יכלו למצוא אותו.

פעמים קרה שהנאצים תפסו אחדים מהבחורים ואלה נעלמו ולא שבו יותר. ובכל זאת היתר המשיך בעבודת ההצלה, שנתקשתה בעבור הזמן תמיד יותר ויותר. החסות השוויצרית, אשר נראתה לבטוחה בהתחלה, לא הגנה יותר על האנשים. האנצים ההונגרים לא כיבדו אותה יותר. בכל בוקר הופיעו בבתים ה"שוויצריים" וגרשו את האנשים בלי רחמים. עכשיו כבר הופיעו גם שורות המוגנים על הדרך הוינאית. יום אחר יום צעדו שורות ארוכות על הדרך בגשם, בקור, בלי אוכל. הנאצים כבר לא הסתפקו בגירוש היהודים המוגנים, והתחילו להריק גם את בתי הילדים שעמדו תחת חסות הצלב האדום הבין לאומי. את הילדים הפעוטים בני אחת ושתיים גרשו ברחובות בודפשט רגלי אל הגיטו, איפה שרובם מתו מרוב מחסורים. ימי הטרור האחרונים היו הכי נוראים. כל איש שתפסו ברחוב, ונודעו שהוא יהודי, הרגו והשליכו לדוּנַה.

המלחמה היתה כבר בין חומות העיר, האזרחים כבר הסתתרו במרתפים, אבל החלוצים העתידים עוד נשאו באומץ יוצא מן הכלל את המאכל לבונקרים ולאנשי הבתים המוגנים שנשארו עוד בחיים. בזמן הזה הטבעת כבר היתה שלמה מסביב לעיר, כבר לא היתה יותר יכולת לגרש את היהודים. גופות מתים עמדו בהמונים ברחובות הגיטו ומחוץ לגיטו. גם חוף הנהר היה מלא גוויות. המרתפים של מועדוני הנאצים היו גם כן מלאים גופות מתים, אשר עוד שבועות אחרי שחרור העיר לא יכלו להיקבר מחוסר אנשים מוכשרים לעבודה.

הימים האחרונים דרשו קורבנות גם מבין מנהלי התנועה. כך נעלם דוקטור אוטו קומוי, נשיא ההסתדרות הציונית בהונגריה ושמחה __________ ועוד אחרים – אין לנו שום ידיעות עליהם. אחרי כיבוש העיר על ידי הרוסים, הצעירים הציונים עזבו את העיר. מבין האנשים שהשתתפו בעבודת ההגנה יש להזכיר את דוקטור רוֹט סִיגְפְרִיד, אליהו בְּלַייך, אליהו קֶבֶּש, שמואל לֵבְנהַים ויעקב סַמוֹשי. רוב האנשים נמצא כבר בבוקרשט ומחכה לעליה ארצה. בבודפשט נשארו רק אחדים, בכדי לארגן את היהודים שנשארו עוד שם.

 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial