הדרכה בנושא השואה – משימה בעלת ערך לדורות הבאים

כולנו מציינים ומציינות בכל שנה את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בנוסף, מאז שנת 2006 מצוין מדי שנה גם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ללמידה על אודות השואה יש חשיבות רבה עבור העם היהודי בכלל, ועבור מדינת ישראל בפרט. יתר על כן, מוסדות הנצחה ומוזיאונים רבים הוקמו בכל העולם על מנת ללמד על תקופת השואה. בעוד העיסוק בנושא נראה כמובן מאליו במדינות מערביות כגון ארצות הברית, צרפת וגרמניה, לכאורה מפתיע יותר למצוא מוזיאונים בנושא גם במדינות רבות אחרות כגון יפן, דרום אפריקה, ארגנטינה וגואטמלה.  מסתבר כי בכל העולם רואים ערך רב בהוראת נושא השואה.

 

אלו פעילויות ליום השואה ניתן לקיים?

ב"מורשת" אנחנו מציעים אפשרויות רבות של פעילות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. למעשה, מדובר בפעילויות שניתן לקיים לאורך כל השנה, ולא רק ביום השואה. החל ממפגש עם ניצולי שואה, דרך סדנאות בתחומים מגוונים המיועדות לטווח הגילאים שמכיתה ז' ומעלה, ועד סמינרי הכנה לפולין לתלמידים, סטודנטים וקבוצות מבוגרים.

פעילות ליום השואה אינה רק הרצאה וקבלת מידע היסטורי. אלו חשובים, אך אינם מספיקים. פעילות טובה כוללת גם שאילת שאלות והתמודדות עם דילמות מוסריות מהתקופה, חשיבה על ערכים מובילים עבור בני אדם שונים במצבי קיצון, ועיסוק בהיבטים שונים של זיכרון השואה בימינו, והמחויבות שלנו ביחס לשימור הזיכרון.

כמובן שניתן לקיים פעילות ליום השואה לא רק במורשת, אלא בכל אחד ממכוני השואה האחרים הפרוסים ברחבי הארץ. בכל מקרה, כל פעילות בה תבחרו, חשובה ובעלת ערך. לצערנו, ככל שעוברות השנים ישנם פחות ופחות שורדי שואה שיכולים לספר על מה שעברו, והביקור בארכיונים, מוזיאונים ומרכזים חינוכיים הופך להיות הכלי החשוב ביותר להעברת הזיכרון הלאה.

 

כיצד מנגישים את יום השואה לבני נוער ותלמידים?

רבים תוהים כיצד ניתן להעביר את משמעות יום הזיכרון לשואה ולגבורה לתלמידים. זו אכן עשויה להיות משימה מאתגרת, בעיקר אם חשוב לנו שהתלמידים לא רק ישמעו מה היה, אלא גם יהיו אקטיביים בתהליך הלמידה.

חשוב במיוחד להתאים את רמת התוכן ופרטיו לקהל היעד. חומרים ליום השואה קיימים בשפע, בשלל מקורות – אך חשוב להתמקד באלו אשר ידועים בהקפדתם על דיוק, כדי שהמסר יהיה נכון ואמיתי. אפשר לפנות ולמצוא חומרים ליום השואה דרך האתר של מכון מורשת, כמו גם באתרים של מוסדות אחרים להנצחת השואה, אשר הציבו לעצמם למטרה לדאוג לשמר את זכר השואה. עם זאת, חשוב ביותר לערוך את החומרים בהתאם לקהל היעד: גיל, מה למדו בעבר, מאפיינים רגשיים, מיומנויות למידה שהתנסו בהן, וכמובן- לשאול את עצמנו מה מטרת הלמידה. אף פעם לא נוכל לדעת הכל, ותמיד נצטרך לבחור במה להתמקד, ועל מה לוותר. הניסיון המובן להספיק לגעת בנושאים רבים עלול דווקא להקשות על תהליכי הלמידה ועל היכולת של תלמידים להבין ולהתמודד עם הנושא. לפעמים נמצא "חומר מצוין", אבל הוא אינו מתאים למטרות הערכיות/לימודיות שלנו, ולכן לא תמיד כדאי למהר להשתמש בו. מערך שיעור ליום השואה לתיכון יהיה, כמובן, שונה לחלוטין באופיו, לעומת מערך שכזה שנעביר לילדי בית הספר היסודי. בגילאי היסודי אנחנו ממליצים לבחור בנושאים שמתקשרים לעולמות מוכרים ופחות מאיימים כמו חברות, ערבות הדדית, פעילות בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק וסטפה וילצ'ינסקה, קשרים בתוך המשפחה וכן הלאה. לדעתנו רצוי לבחור בסיפורים ומקרים שיש בהם גם ממד אופטימי, בין אם בסיפור עצמו ובין אם בדרך שהסתיים, כלומר- בכך שהילד/ה שרדו. כמובן שאי אפשר ולא נכון להסתיר את הקושי שבמציאות התקופה, אבל גם אם נדבר על רעב, נוכל להתייחס אליו כקושי במציאות היומיום מבלי להראות תמונות של אנשים שמתו מרעב בגטו. בכל מקרה מומלץ מאוד להימנע מעיסוק במחנות הריכוז וההשמדה, גם (ואולי אפילו בעיקר) אם מדובר בסיפור שמתייחס לילדים. כדאי להדגיש שיש לנקוט זהירות רבה בבחירה של חומרים ויזואליים בכלל, וסרטים בפרט. חשוב לזכור: לילדים יהיו עוד הרבה שנים ללמוד ולהכיר את נושא השואה. לא כדאי למהר וללמד אותם דברים שאין להם אפשרויות להכיל מבחינה רגשית או להבין רציונלית. נכון שהם חשופים דרך האינטרנט למידע רב שאינו הולם את גילם, אבל בית הספר ומסגרות חינוכיות אחרות יכולות להעניק חוויה מתווכת יותר ומותאמת יותר לגילם. אולי לא נוכל למנוע את כל הבעיות, אבל לפחות נוכל להציע אלטרנטיבה ראויה.

 

תכנים חינוכיים על השואה – מה חשיבותם?

ללימוד השואה יש חשיבות עבור כל אדם, באשר הוא אדם. כאשר אנחנו לומדים על השואה אנחנו לומדים מצד אחד מה יכול אדם לעולל לאדם אחר, ומצד שני על גדולתם המוסרית של אלו שפעלו על מנת לסייע, להציל ולהתנגד- יהודים ולא יהודים (ובהם גם חסידי אומות עולם). אנחנו לומדים גם על התהליכים שהביאו להתפתחות הגזענות הקיצונית שהובילה בסופו של דבר לרעיון השמדת העם היהודי, ולדרכי התעמולה שננקטו. חשוב לא פחות, אנחנו לומדים לא רק על אלו שנרצחו וכיצד נרצחו, אלא גם הקהילות מהן הגיעו, על חייהם לפני המלחמה, על תרבויותיהם והשפות שלהם.

השואה היא אזהרה ביחס למקומות האפלים אליהם יכולה להתדרדר חברה אנושית – גם כזו הנחשבת לאינטלקטואלית ותרבותית ביותר – ולמרבה הצער מיליונים רבים נוספים נרצחו במאה ה- 20 וה- 21 בצו ממשלות.

בתוך נושא השואה בולטים גם מעשים אנושיים המאירים אפילו את הזמנים החשוכים ביותר, ומעניקים מקורות השראה לכל מי שמאמין בקיום מאבק למען הצדק, למען שוויון ערך האדם וזכויות אדם.