כנער שגדל בפולין, בסביבה ספוגת אנטישמיות ארסית, הוא עולה לארץ-ישראל, בה הוא מוצא מטרה לחייו. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה מתגייס לצבא הבריטי, משרת ב"קומנדו המתאבדים" ומגיע לדרגת מייג'ור. בסיום המלחמה מארגן העברתם של עשרות-אלפי ניצולי מחנות-הריכוז לארץ-ישראל מתחת לאפו של המודיעין הבריטי, ונעצר מאוחר יותר לחקירה במשך חודשים. במלחמת העצמאות של ישראל, ממלא אברם תפקיד מכריע בפתיחת "דרך בורמה" להעברת אספקה לירושלים הנצורה.
2005, 190 עמ'.
"האגרת" נכתבה בידי אבא קובנר במרס 1944, בעת לחימתו בפרטיזנים ביער רודניקי. המסמך שבמקור נכתב ביידיש, הועתק במספר עותקים והופץ בחשאי בין היחידות הפרטיזניות. אחד מהעותקים נמסר לארכיון מורשת בשנת 1963. התוכן: "אגרת לשומרים-פרטיזנים" - מאת אבא קובנר, מבוא והערות - מאת פרופ' דינה פורת, "לאחר נ"ח שנים" - עדות מאת פרופ' דב לוין, ראיון עם ויטקה קובנר - מאת יונת רוטביין, מהדורה בעברית, ביידיש ובאנגלית.
בסיוע קרן הזכרון לתרבות יהודית, ניו יורק.
2005, 124 עמ'.
בתופת של אושוויץ נשבעה יהודית ארנון שאם תצא חיה מהמקום ההוא, תקדיש את חייה לריקוד. יהודית הגיעה לישראל, בה המחול התרכז ברובו בתל אביב הרחוקה מהגליל ומקיבוצה, געתון. זהו ספר על חייה, על הקמתה של להקת המחול הקיבוצית, עיצוב כוריאוגרפיות, מפגשים עם רקדנים, תלמידים ומורים. סיפורה, כפי שנפרש בספר "אחוזת מחול", הוא סיפור שתחילתו באותו שבוע באושוויץ, שפילסה דרך התגשמותה בתקופה הסוערת והדרמטית של הקמת המדינה והמאבק ליצירת תרבות-מחול מקצועית בחברה הקיבוצית של ישראל המתחדשת.
2005, 118 עמ'.
סיפורה של חסיה בורנשטיין-ביליצקה, דרכה של לוחמת ומחנכת, 1948-1939. בת למשפחה יהודית אופיינית מהעיר גרודנו, השתייכה לקן המקומי של השומר הצעיר. עם כיבוש פולין התגייסה למחתרת הלוחמת. בביאליסטוק פעלה בזהות של נערה פולנית בצד הארי. מאוחר יותר מילאה יחד עם חברות מחתרת נוספות, תפקיד של קשרית בגדוד הפרטיזנים ביערות ביאליסטוק. עם תום המלחמה היא פותחת את בית הילדים הראשון להצלת ילדים יהודים בלודז'. שנה וחצי נדדה עם הילדים לגרמניה ולצרפת; היתה אחראית על 500 ילדים באוניית המעפילים "תיאודור הרצל" וניהלה פעילות חינוכית במחנה נוער בגירוש בקפריסין.
2005, 344 עמ'.
סיפורה של חסיה בורנשטיין-ביליצקה, דרכה של לוחמת ומחנכת, 1948-1939. בת למשפחה יהודית אופיינית מהעיר גרודנו, השתייכה לקן המקומי של השומר הצעיר. עם כיבוש פולין התגייסה למחתרת הלוחמת. בביאליסטוק פעלה בזהות של נערה פולנית בצד הארי. מאוחר יותר מילאה יחד עם חברות מחתרת נוספות, תפקיד של קשרית בגדוד הפרטיזנים ביערות ביאליסטוק. עם תום המלחמה היא פותחת את בית הילדים הראשון להצלת ילדים יהודים בלודז'. שנה וחצי נדדה עם הילדים לגרמניה ולצרפת; היתה אחראית על 500 ילדים באוניית המעפילים "תיאודור הרצל" וניהלה פעילות חינוכית במחנה נוער בגירוש בקפריסין.
2005, 344 עמ'.
ביטוי אותנטי, רב עוצמה של ילדים שנכלאו בגטו טרזינשטאדט - שירים וציורים שייצרו הילדים בגטו. ההתמודדות החווייתית עם הספר מאפשרת לילדי ישראל בימינו, היכרות ופיתוח של אמפתיה כלפי הילדים שייצרו בהוויה של המוות בתקופת השואה - משאלותיהם, הגיגיהם, שאלותיהם ותקוותיהם.
המהדורה השישית, הכוללת הצעות לפעילויות קבוצתיות.
2005, 45 עמ'.
במסגרת עבודת השורשים שלה, רוני מנסה להתחקות אחר מסע ההעפלה של סבתא וסבא רבה שלה. היא מגלה, כי סמוך לחוף המולדת אירע פיצוץ באונייה. במצוקתה מסרה סבתה את התינוק שלה לאחד המעפילים וקפצה למים הקרים. כשהיא מגיעה לחוף פצועה, כואבת ומותשת, היא מחפשת נואשות אחר התינוק. רוני מחטטת במזוודה מרופטת, באלבומים, במכתבים, בתמונות, שואלת ובולשת. התעלומה איפה התינוק אינה נותנת לה מנוח. במהלך הקריאה מתוודע הקורא לסיפור קורותיה המרתק של המשפחה על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה: אנטישמיות, מלחמה, שואה, גילויי שנאה ואטימות, סבלם של המעפילים, מחנות הסגר, הפרדה בין בני משפחה, וגם הגשמה ציונית ותקומה. השתלשלות האירועים, המתוארת מזווית ראייתה של נערה מתבגרת, הופכת את הקריאה לחוויה רגשית עזה לבני הנעורים. הסיפור יסחוף אתכם איתו וילווה אתכם ימים רבים לאחר קריאתו. עליזה רמתי היא מורה לספרות ויועצת חינוכית. זה ספרה השני לבני הנעורים היוצא לאור. ספרה הראשון "להתחיל מחדש", זכה להצלחה רבה.
2009.
סוניה פלטי היתה בת 14 כאשר שולחה עם קבוצה של 284 יהודים מבוקרשט, רומניה, למחנות בטרנסניסטריה. זהו ספר עדות וסיפור על עיצוב האישיות, על ניצחון האדם בתנאים תת-אנושיים.
1983, 157 עמ'.
סיפורו של אלכסנדר גלסברג, כומר ממוצא יהודי, דמות מופלאה וססגונית, בן למשפחה יהודית בז'יטומיר שבמערב אוקראינה. בשנות מלחמת העולם השנייה לחם בשורות ה"מאקי" הצרפתי, אחר כך פעל במבצעים של "המוסד" ועזר באירגון עליה "בלתי חוקית" של שארית הפליטה מאירופה.
1991, 118 עמ'.
מספרי היסוד בספרות המחתרת היהודית הלוחמת בימי מלחמת העולם השנייה. קורות התגבשות האירגון היהודי הלוחם בגיטו ביאליסטוק ותיאור המרד ערב חיסול הגטו. סיפורן של נערות יהודיות בצד הארי, שלאחר חורבן הגטו, ממשיכות בפעולת המחתרת ואף זוכות להגיע ליום הניצחון.
1950, 416 עמ'.
כ"ד העדויות של חברי קיבוץ מגידו, המכונסות בספר זה, מציגות את מוראות השואה ומספרות על כושר העמידה ועל התושיה של הניצולים. מוצאם של החברים מכל חלקי פולין ומחבלי-ארץ דוברי הונגרית, משקף את גורלן של קהילות רבות ושל המוני משפחות יהודיות. קובץ עדויות זה הוא אספקלריה מקיפה ומרשימה.
1988, 326 עמ'.
פרשת חייו של אוסוולד רופאייזן, סיפור חייו מתחיל בראשית המלחמה עת ניסה להימלט דרך וילנה. אולם לאחר כיבושה בידי הגרמנים נתפס, נמלט ממאסר ובחיפושיו אחר מסתור, לאחר שהתחזה לפולני, הגיע לעיר מיר שבביילורוסיה, והודות לשליטתו המעולה בשפה הגרמנית מונה לעוזרו של המפקד הגרמני המקומי. תוך שהיא משתלב במערך הפיקוד המקומי, ניצל אוסוולד את מעמדו המיוחד והצליח להציל מאות מיהודים של מיר ותושבים ביילורוסים רבים.
שיתוף עם בית לוחמי הגטאות ויד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.
2000, 280 עמ'.
סיפורו של יהודי מליפונשקי, צפון מזרח פולין, אשר נופל בשבי כחייל פולני לידי הפולש הגרמני. סיפור על חמש שנותיו בשבי על אדמת גרמניה, על "סטאלאג 41", על יחסיו המורכבים עם שבויים ביילורוסים, פולנים ואוקראינים, שגויסו לעבודת כפייה אצל בעלי האחוזות והאיכרים הפרוסיים.
1982, 310 עמ'.
סיפור גבורתם של אחדים מבין אלפי היהודים אשר התקוממו נגד הצורר הנאצי, בעיבוד ספרותי לגילאים צעירים. אירנה ליבמן זכתה בפרס ע"ש יצחק למדן לספרות ילדים ונוער בשנת 1977, ובפרס ע"ש ברונו ברנד ז"ל לספרות ילדים ונוער, יד ושם, בשנת 1966. אייר: יעקב גוטרמן.
1995 116 עמ'.
