מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

שריד אחד ממשפחה: סיפורו של ישראל קצבמן

שריד אחד ממשפחה: סיפורו של ישראל קצבמן (הגדל)

 

ישראל קצבמן היה רק בן 17 כשפרצה המלחמה בין גרמניה לברית-המועצות. כאשר התקרבו הגרמנים לעיירתו, יורוביצ'י, שבביילורוסיה, התארגנה במקום קבוצת הגנה שהורכבה בין השאר מיהודים בני המקום, צעירים אשר לא היו מבוגרים מספיק כדי להתגייס לצבא. ישראל וחמישה מחבריו היהודים היו ביניהם. "קיבלנו הוראה להעביר מאות ראשי בקר לעומק ברית-המועצות, כדי שלא יפלו שלל בידי הנאצים", הוא מספר. במשך מספר חודשים הסתובבה חבורת היהודים ביערות, בין כפרים בילורוסיים, ונאלצה להסתדר מבחינת מזון והישרדות יומיומית. "היו גשמים, רוחות, שלג, ונאלצנו לישון על האדמה", הוא נזכר. לא פעם, כאשר התדפקו על דלתות איכרים לבקש אוכל, זיהו אותם כיהודים וגירשו אותם באמירה – "אתם יהודים, תלכו ליהודים!". תופעות אנטישמיות ליוו אותם לאורך כל הדרך. אבל היו רבים שעזרו. ששת היהודים עברו את נהר הדנייפר והגיעו עד טשקנט וגרוזני, בירת צ'צ'ניה. לאחר המלחמה עבד שם ישראל במפעל והגיע למשרת סגן מנהל.

 

כיום הוא פעיל בארגון הוותרנים, ויחד עם חבריו הם מתכנסים כמה פעמים בשנה ובמיוחד ב-9 במאי, לחגוג את ניצחונם על הגרמנים.

 

               ישראל קצבמן עם נכדו אלי

 

על ידו השמאלית של ישראל יש קעקוע: 23 באוגוסט 1941. זה התאריך שהוא בחר לקעקע על ידו למען יזכור תמיד את אשר קרה ביום הנורא הזה, שבו נכנסו הגרמנים לעיירה וטבחו ביהודים. "הם הריצו יותר ממאה יהודים לעבר נהר פריפייט, הכריחו אותם להיכנס למים וירו בכולם". בין הנרצחים היו גם אמו גיסיה ושני אחיו הקטנים שימלה ואלקונה. "המים היו אדומים", כך סיפרו לו שני מכרים ששרדו את התופת באותו יום. אביו זוסיה נהרג בעת שירותו בצבא האדום.

 

                  שרה (סוניה) קצבמן

 

אשתו של ישראל, שרה (סוניה) לבית קופרשמידט, ילידת גורלובקה, אוקראינה, הייתה בת 8 עם פרוץ המלחמה. אביה גויס לצבא האדום ונהרג במצור על לנינגרד. האימא חנה עם שלוש הבנות שרה, ריבה ורייזל נשלחו לעומק ברית-המועצות ברכבת. הרכבת יועדה להובלת צאן, כך שאפילו גג לא היה לה. שרה מספרת: "ישבנו – יהודי העיירה – צפופים, מחבקים אחד את השני וכך התחממנו. מימין היו יערות, משמאל יערות ומלמעלה היו מטוסים גרמניים שהפציצו כל הזמן".

 

ישראל עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1992 והוא מתגורר עם אשתו בקרית אתא. יש להם ארבעה נכדים.

 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial