מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

"דגלים מעל הגיטו", ראיון עם פרופ' משה ארנס על ספרו החדש

ראיון עם פרופ' משה ארנס על ספרו "דגלים מעל הגטו: סיפורו של מרד גטו וארשה" 

הוצאת ידיעות אחרונות, 2009

 

 

פרופ' משה ארנס כיהן בממשלות ישראל כשר הביטחון וכשר החוץ, ושימש כשגריר ישראל בוושינגטון. במקצועו הוא מהנדס אווירונאוטי ואף זכה בפרס ביטחון ישראל על תרומתו לפיתוח ביטחוני. בשנים האחרונות, מאז עזב את הפוליטיקה, הקדיש את זמנו לחקר מרד גטו ורשה ופרסם ספר על הנושא. 

 

מדוע חשת שיש צורך לחקור עוד את הנושא הידוע של מרד גטו ורשה? 

מרד גטו ורשה הנו אירוע בעל חשיבות גדולה בתולדות העם היהודי ובתולדות מלחמת העולם השנייה. אמנם נכתבו ספרים ומאמרים רבים על המרד, אך הייתה לי תחושה שיש פער בין הנרטיב המקובל לבין מה שבאמת קרה שם. בתחושה זו ניגשתי לחקר המרד. 

 

ספר על תהליך כתיבת הספר 

במשך כחמש שנים התעמקתי בכל המקורות, ישבתי בארכיונים שונים, בעיקר בארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל, בו מצויים דוקומנטים רבים על בית"ר בתקופת השואה וכן אוסף חשוב מאוד שאספו חיים וחיה לזר ז"ל: אוסף זה מכיל תעודות רבות על הארגון הצבאי היהודי (אצ"י, ZZW, ארגון המחתרת מיסודו של בית"ר) שפעל בגטו ורשה. כמו כן, ראיינתי לוחמים ששרדו את המרד, כמו ז'וטה הרטמן ופלה פינקלשטיין.  

 

האם תוך כדי כתיבת המחקר איששת את הרגשתך, שאכן קיים פער בין מה שנכתב על המרד לבין מה שהתרחש במציאות? 

לאחר שעברתי על החומרים, הגעתי למסקנה שמרבית החוקרים התעלמו או הזניחו את חלקם במרד של לוחמי הארגון הצבאי היהודי, שבראשו עמד פאוול פרנקל וחבריו מתנועת בית"ר. גם לפי דוחות הגרמנים, אנו למדים שהקרב המרכזי של המרד התקיים בכיכר מורנובסקי, שם הונפו הדגל הציוני (היום דגל ישראל) והדגל הפולני, כסמל להתקוממות נגד הגרמנים. על הקרב הזה פיקד פרנקל ולחמו בו חבריו מהאצ"י. 

פאוול פרנקל ומרדכי אנילביץ' היו שני מפקדי המרד. בספרי ההיסטוריה מקומו של פרנקל הוצנע ואף נעלם, לעומת דמותו של אנילביץ' שהיא ידועה ומוכרת. 

 

ספר על ספרך "דגלים מעל הגטו" 

ספרי מביא את תולדות המרד – הקמת גטו ורשה, הגרוש הגדול של מרבית יהודי הגטו למחנה המוות טרבלינקה, הקמת שני ארגוני התנגדות: הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) והאצ"י, הניסיונות לאחד אותם שלא צלחו, וקורות המרד. 

 

את ההשראה לספר קיבל משה ארנס לאחר שקרא את ספרו של חיים לזר, "מצדה של וארשה" שמהדורתו העברית ראתה אור לראשונה בשנת 1963. בספר הדגיש לזר את התפקיד החשוב שמילא האצ"י במהלך המרד. אך הספר לא משך תשומת לב רבה והנרטיב המקובל של המרד, שלמעשה התעלם מחלקם של חברי בית"ר בו, נותר על כנו. 

 

לפי ארנס: "לדידם של הרביזיוניסטים וחברי בית"ר בארץ-ישראל, היה זה בלתי מתקבל על הדעת כי בית"ר הפולנית, תנועת הנוער הציונית הגדולה ביותר בפולין טרום המלחמה, שחבריה קיבלו אינדוקטרינציה ציונית מיליטנטית, כמו גם הכשרה צבאית וצבאית-למחצה, לא לקחו חלק פעיל במרד גטו ורשה. אך היכן הראיות? מנהיגי אצ"י, פאוול פרנקל ולאון רודל, נפלו בקרב. כך גם כל המפקדים הבכירים בארגון. הניצולים המעטים מבין לוחמי אצ"י שהגיעו לישראל לא נשאו בתפקידים חשובים בתנועה הרביזיוניסטית, או שלא היו חברי התנועה, וכתוצאה מכך לא נשמעו קולותיהם". 

 

לספרו של ארנס מצורפים נספחים: הדוחות היומיים של גנרל ה-ס"ס הגרמני יורגן שטרופ, אותם שלח מוורשה ותיאר בהם את ההתרחשויות, הדוח המסכם של שטרופ, שהוגש ב-16 במאי 1943, בו נכתב בין היתר: "ב-23.4.1943 ניתנה הפקודה מן 'הרייכספירר ס"ס' על-ידי 'המפקד הגבוה של המשטרה והס"ס במזרח' בקרקוב, לבצע את סריקת גטו ורשה בקשיחות רבה ביותר ובשקידה ללא רתיעה לכן החלטתי לגשת לחיסולו הגמור של רובע-המגורים היהודי על-ידי הבערת כל גושי-המגורים, לרבות גושי-המגורים שליד מפעלי החימוש. דרך שיטה זו פונה מפעל אחר מפעל ואחרי כן הועלה באש. אותה שעה יצאו היהודים, כמעט תמיד, ממחבואיהם ומהבונקרים שלהם. אף קרה, ולא לעיתים רחוקות, שיהודים השתהו בבתים הבוערים עד שהעדיפו לקפוץ מן הקומות העליונות מחמת החום והפחד מפני מיתת-שריפה...". 

הנספח השלישי בספר הוא דוח ויסבאדן, אותו כתב שטרופ בנוגע לפעולותיו בגטו ורשה, לאחר שנשבה על-ידי כוחות אמריקאים לקראת סוף המלחמה. תאריך הדוח הוא הראשון במאי 1946. בדוח זה כתב שטרופ: "אני חש כי מחובתי לציין כי היו אלה במיוחד השוטרים הפולנים אשר ביצעו את החובות שהוטלו עליהם בצורה מושלמת וללא כל פקפוק". 

 

משה ארנס, דגלים מעל הגטו: סיפורו של מרד גטו וארשה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial