מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

יום השואה והגבורה 2011

יום השואה 2.5.2011

דברי פתיחה לטקס יום השואה בגבעת חביבה

יהודה ברעם, מנכ"ל חבצלת

 

מדי שנה מקיימת מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ בגבעת חביבה, טקס זיכרון ליום השואה כדי להתייחד עם זכר ששה מיליוני קורבנות העם היהודי,  גברים, נשים וטף, שנרצחו  בשל היותם יהודים.

 

גרמניה הנאצית שמה לה כאידיאל עליון את הגזענות ואת "האנטישמיות הגזענית הגואלת". היא ביקשה לגאול את האנושות מ"תת-האדם" המאיים עליה - היהודי,  כפי שהצטייר באידיאולוגיה הנאצית.

 

אנו זוכרים היום את הקורבנות כולם. חלק גדול מאיתנו, שהתכנסנו כאן הבוקר לטקס יום השואה בגבעת חביבה - עובדים, תלמידים וחיילים -  עדים למה שהתרחש מתוך הזיכרון המשפחתי. אנו יודעים על בני-משפחה קרובים, סבים, דודים, ילדים, שנרצחו על לא עוול בכפם, רק בגלל היותם יהודים.

 

השנה אנו מציינים  גם 68 שנה למרד גטו ורשה. יום המרד, כ"ט בניסן, הוכרז במדינת ישראל לפני שנים כיום השואה והגבורה, שבו העם היהודי כולו - בארץ ובתפוצות - מתייחד עם זכר הקורבנות. מרד גטו ורשה הוא סמל הן לסבלו ולרציחתו של העם היהודי והן סמל להתנגדות יהודית נגד הצורר הגרמני-הנאצי.

 

כאשר לא עלה בידן של מדינות אירופה הכבושות להתקומם נגד הגרמנים הנאצים, קם קומץ צעירים יהודים בגטו ורשה והנהיג את המרד בגטו. היה זה המרד הראשון על אדמת אירופה הכבושה, תחת הנהגתו של חניך השומר הצעיר, מפקד המרד, מרדכי אנילביץ. כל תושבי הגטו עמדו מאחורי המורדים ולא הסכימו למסור את עצמם, אלא ביקשו להילחם או להסתתר.

 

בפרספקטיבה היסטורית, וככל שהזמן חולף ואנו מתרחקים מן האירועים, מקבל המרד משמעויות ערכיות חדשות: הוא מתגלה כפעילות יזומה, מחושבת ומתוכננת של אנשים צעירים מכלל תנועות הנוער והמפלגות היהודיות, שבחרו, שעשו מעשה וקמו, התארגנו ובפועלם אמרו אמירה. אמירה זו משמעותה עשייה, פעולה, נקמה והתנגדות למי שקם להורגם, גם כשהסוף המר היה ידוע מראש. לא היה זה מרד למען החיים והקיום, אלא מרד למען כבודם של הקורבנות ולמען כבוד העם.

 

אנו מוקירים את זכרם של אלה שתרמו את היקר מכול - את חייהם, למען כבוד העם, למען יירשם פרק הגבורה היהודית בשואה ב"שלוש שורות בספרי היסטוריה".

 

מבחינת חבצלת, שגבעת חביבה ומורשת הם מוסדות הפועלים במסגרתה, חשוב  שהנצחת השואה ותנועות הנוער בתקופת השואה, נמצא בידיים הנאמנות של צוות מורשת, מוסד המציין השנה 50 שנה להיווסדו. מורשת הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות ללא היכר, בתחום החינוך וההוראה, הארכיון ובתחום ההוצאה לאור.

 

יום השואה הוא יום אבל של התייחדות עם העם היהודי שהיה ואיננו, יום אבל לכולנו, וכזה נזכור אותו בטקס הזה היום בגבעת חביבה.

 

 

 

יום השואה 2.5.2011

דברי פתיחה לטקס יום השואה בגבעת חביבה

גרסיאלה בן-דרור

 

מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ הוקמה על ידי חברי השומר הצעיר שהיו לוחמים ופרטיזנים, שרדו את התופת, עלו ארצה והתיישבו בקיבוצים ברחבי המדינה. אנו מוקירים את  תרומתם למדינה בכל המישורים בכלל, ובתנועה הקיבוצית בפרט. הם היו הראשונים שעסקו בתיעוד, בזיכרון ובחינוך, ולפני חמישים שנה הקימו את מורשת, כמוסד האחראי, המייצג את התנועה בנושא השואה ובדגש על מקומם של תנועות הנוער בהתנגדות, במאבק ובמרד נגד הנאצים. ניצולי שואה אלה מצאו את תעצומות הנפש כדי לדאוג לתיעוד והקימו את ארכיון מורשת. הם דאגו להוצאה לאור של כתב עת אקדמי, הראשון בארץ בנושא השואה ושארית הפליטה "ילקוט מורשת", שיוצא לאור במשך 48 שנים ברציפות עד היום. הם הקימו גם את אגף החינוך של מורשת שהולך ומתפתח.

 

גרמניה הנאצית העמידה לעצמה בין השנים 1933 – 1945 מטרת על: לגאול את האנושות מ"תת-האדם" המאיים עליה – היהודי. היה זה סוג של אנטישמיות שההיסטוריון שאול פרידלנדר כינה בשם:  "האנטישמיות הגזענית הגואלת". הקיצונית ביותר ברצף שנאת היהודים לאורך הדורות, שמטרתה רצח העם היהודי כולו.

מרד גטו ורשה שנבחר על ידי המדינה להיות היום שאנו זוכרים את השואה ואת הגבורה  מהווה עבור מורשת סמל למהות עבודתה. ביום זה פרץ מרד גטו ורשה והחלה ההתנגדות היהודית נגד הגרמנים הנאצים ועזריהם.

 

בשנים הראשונות למדינה לא הוזכרו ניצולי השואה באופן ראוי עקב סיבות רבות, ובעיקר כי המדינה הייתה עסוקה בהישרדות ובענייניה היא. עם השנים הדבר השתנה מעט. השנה, 66 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עלינו להצדיע כמדי שנה לניצולים החיים בינינו. אנו מוקירים את תרומתם למדינת ישראל. ניצולי שואה רבים משמיעים את קולם בתחומי הזיכרון וההנצחה, מספרים את קורותיהם לבני נוער, לחיילים, ולמורים. הם מצטרפים כאנשי עדות למשלחות לפולין, מפרסמים יומנים וכותבים עד היום ספרי זיכרונות. מהם למדנו שכל בני האדם מסוגלים להגיע לרוע המוחלט בתנאים מסוימים

ומהם למדנו שהשואה מחייבת אותנו לקודים תרבותיים דמוקרטיים, לערכים אנושיים,  לסבלנות וסובלנות לזולת ולאחר, לזכויות האדם, ולפעול נגד הגזענות ונגד אידיאולוגיות טוטליטריות. עלינו להמשיך ולהילחם נגד האנטישמיות המרימה ראש חדשות לבקרים.

 

אנו מוקירים את זכר כולם, ומבקשים להזכיר את תרומתם של ניצולי השואה שעבדו איתנו והלכו לעולמם לפני כשנה: את יורק פלונסקי שלנו, שהיה בין מייסדי המרכז החינוכי של מורשת בגבעת חביבה, לפני  29 שנים, ותרם תרומה איכותית בנסיעות הראשונות של חניכי השומר הצעיר ושל בני הנוער בארץ לפולין. את יהושע ביכלר, שהיה מנהל ארכיון מורשת בגבעת חביבה, ותרם למיסודו כארכיון שואה מוּכר בארץ ובעולם. אנו מוקירים את תרומתם למורשת, לגבעת חביבה ולמדינה, ומבטיחים להמשיך בדרכם.

 

אנו רוצים לומר פעם נוספת היום לניצולי השואה כולם, שהצליחו להתגבר על התופת, שאנו מוקירים את תרומתם למדינה. אנו מודים להם מקרב לב על תרומה זו ומבטיחים: לזכור ולעולם לא לשכוח.

 

אני מודה לצוות מורשת המסור, המתגייס תמיד לכל המשימות, והשנה באופן מיוחד לאירית האובן, קרן חרזי, נועם לייבמן, אילנה  הס ודניאלה אוסצקי.

ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לעומדים בראש שני מוסדות שבזכותם מורשת מתקיימת בגבעת חביבה: לקרן חבצלת, למנכ"ל יהודה ברעם וליו"ר אבשלום (אבו) וילן. אני מבקשת להודות גם לוועידת התביעות ולעומד בראשה, מר צבי ענבר, שבזכות תמיכתה אנו מסוגלים לקיים את הפעילות הרצופה של מורשת בארכיון, בחינוך ובהוצאה לאור.

 

זו הזדמנות נוספת להודות ליעל בובר, מנהלת הקמפוס של גבעת חביבה,המסייעת לנו בתחום הלוגיסטי ככל שידה משגת, ולכל החברים בגבעת חביבה שתמיד מוכנים לסייע.

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial