מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

אירוע במורשת לציון 69 שנים להקראת כרוז המרד על ידי אבא קובנר בגטו וילנה

אירוע במורשת לציון 69 שנים להקראת כרוז המרד על ידי אבא קובנר בגטו וילנה (הגדל)

אירוע במורשת לציון 69 שנים להקראת כרוז המרד על ידי אבא קובנר בגטו וילנה

שרה אוסצקי-לזר

 

"הזמן הירוק", 6.1.2011


שישים ותשע שנים אחרי ליל הסילבסטר של שנת 1941, שבו התכנסה קבוצה של כ-150 צעירים במטבח הציבורי בגטו וילנה, והקשיבה בדממה לאבא קובנר, שקרא בפניהם ביידיש את הכרוז המפורסם, שכותרתו "אל נלך כצאן לטבח", קיימו "מורשת" ותנועת השומר הצעיר אירוע מרשים לציון היום המיוחד הזה.

 

ליטמן מור, בן ה-93, אחד מאחרוני ניצולי הגטו שנכח במעמד קריאת הכרוז, ריגש את הנוכחים בעדות האישית שמסר: "יצאנו מהמטבח אחרת ממה שנכנסנו אליו", אמר. כבר אז הייתה תחושה באוויר שמדובר ברגע היסטורי. אמנם המרד לא פרץ בסופו של דבר בגטו וילנה, אבל מאות צעירים וחברי תנועות נוער הצליחו לחמוק ממכונת ההשמדה, יצאו ליערות הסמוכים והפכו לפרטיזנים לוחמים.


בדברי הברכה בכינוס אמר אבו וילן, יו"ר חבצלת, כי המסר של הכרוז הוא אוניברסלי ולא רק יהודי, והמשפט הזה יעבור מדור לדור כדוגמה לצעירים, שכנגד כל הסיכויים החליטו לקחת את גורלם בידם ולהיאבק על חירות ועל צדק. זו גם חשיבותה של מורשת, שאבא קובנר היה בין מקימיה ב-1961. גם שאר המברכים ה- יהודה ברעם מנכ"ל חבצלת ואייל רייז מזכ"ל השומר הצעיר - חיברו את המסר החינוכי והמוסרי של העבר לחיינו בהווה. מנכ"לית מורשת, ד"ר גרסיאלה בן דרור, הבטיחה כי מעתה יצוין תאריך זה בלוח של הנצחת אירועי השואה מדי שנה, וכבר הזמינה את הנוכחים לטקס בשנה הבאה, שבה ימלאו 70 לחיבור הכרוז ולקריאתו בפומבי.


יעקב גוטרמן, יו"ר מורשת, שהנחה את האירוע ובעצמו היה ילד בתקופת השואה, סיפר כי לראשונה ביקר בקן של השומר הצעיר בעיירת הולדתו בפולין כשהיה בן שלוש, והוא ישוב על כתפיה של בת דודתו, ומאז יש לו חולשה לחולצות הכחולות. לובשי חולצות אלה אכן מילאו את האולם, הקשיבו קשב רב לדוברים, והמשיכו בפעילות חינוכית פנימית שלהם לאחר סיום החלק הטקסי. בקהל נראו גם שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, שחקר את המרד בגטו ורשה, חברי קיבוצים רבים וניצולי שואה.


בסיום קם מתוך הקהל דריו טייטלבאום, ראש ההנהגה העולמית של השוה"צ, ואמר בקול רוטט כי באפריל 1977, בהיותו חניך צעיר בקן השומר הצעיר בארגנטינה, הקריאו המדריכים את הכרוז הזה בפני חניכיהם. באותה תקופה החלו אנשים להיעלם בארגנטינה, שהייתה נתונה תחת הדיקטטורה של הגנרלים וחוסר הוודאות היה מפחיד. הכרוז הזה, אמר דריו, נשמע לנו אז לא רק כאתוס לאומי אלא כאזהרה אישית לכל אחד מאיתנו.

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial