מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

אבא קובנר

אבא קובנר (הגדל)

אבא קובנר (1918 – 1987)


סופר ומשורר, נולד בסבסטופול, רוסיה, התחנך בגימנסיה העברית בווילנה. היה חניך "השומר הצעיר". עם כיבוש וילנה על-ידי הגרמנים ותחילת החטיפות של גברים יהודים, מצא מקלט עם חבריו במנזר האחיות הדומיניקאניות. היה בין מייסדי "ארגון הפרטיזנים המאוחד" (פפ"או) בגטו וילנה. לאחר נפילתו של יצחק ויטנברג, מפקד הארגון, מונה קובנר לעמוד בראשו. ביום חיסול הגטו, 23 בספטמבר 1943, יצא בראש קבוצת לוחמים ליערות רודניקי והצטרף לפרטיזנים. לאחר שחרור ליטא חזר לווילנה והיה פעיל בארגון "הבריחה" ו"חטיבת שרידי מזרח אירופה". היה ממקימי "תנועת הנקם". עלה ארצה ובשנת 1946 הצטרף עם אשתו ויטקה קמפנר-קובנר לקיבוץ עין החורש. במלחמת השחרור היה קצין תרבות בחטיבת גבעתי. הקדיש זמנו לכתיבה ובשנת 1970קיבל את פרס ישראל לספרות. קובנר היה ממייסדי מורשת.

 

 

____________________________________________________________________________________

 

דברי אבא קובנר בישיבת הוועד הפועל על הקמת "מורשת" (כפר מנחם, 26 נובמבר 1961)

 

תמצית דברי חזן היא: אין היום ללא מחר; תמצית דברי שיבואו היא: אין מחר ללא אתמול.

אין גאולה לתנועה ללא זיכרון קולקטיבי. תוכנית "מורשת" היא להקמת זיכרון כזה.

ניגשנו לגבש רעיון שחלחל בקרבנו, שרידי הלוחמים, ולהלבישו לבוש ממשי.

מה אנו רוצים לעשות? מה אנו חייבים לעשות? מה באפשרותנו לעשות?

עיקרה של התוכנית: להקים מכון לחקר השואה והמרד מיסודו של הקיבוץ הארצי. נעודד ונטפח קבוצת חוקרים, שיוציאו מחקרים שרק אנו יכולים לעשות, כי יש נושאים, שרק אנו נוכל לגאלם.

רבים יודעים את שמו של מרדכי אנילביץ', אולם מעטים יודעים את דמותו השלמה ואת פעלה.

מי מכיר את הונגריה, לא זו שהוצגה במשפט אייכמן, של שתדלנים מתוך רצון טוב ולא מרצון טוב, אלא זו של הצלה, שנעשתה ע"י צעיריםשלנו. זכרם ופועלם לא ייזכרו, אלא אם אנו נרשה זאת. איש לא יכתיב ספר על סלובקיה הלוחמת, שלוחמיה היו אנשינו. מי בארץ יודע, מי היה אגון רוט? גם ספר כזה, שאין בו כביכול חותם תנועתי מובהק כמו של פרשה של דיביזיה שנקראה על שם עם אחר (הדיוויזיה הליטאית), אך כולה הייתה של יהודים- אם ייכתב ע"י אחרים, ספר אם ייכתב לא מתוך חד-צדדיות.

מי יגאל את האמת על כל גילויה של קורות הימים ההם? סבורים אנו שמחובתנו לעשות זאת.

מיעוטו של החומר רוכז ונאסף ואנשים שבידם חומר מתים ולוקחים לקברם פרקי היסטוריה שלא נכתבו. נקים מכון כזה ובו קבוצת אנשים, שתעסוק בכך. ואולי יקום מבין בנינו, שירצו לחקור בתחום זה. ואולי ייכתב ספר בידי בנינו.

אנו רוצים ליצור ספר שרבבות יקראו בו... יקום בית, שיהיה כעין ספר פתוח, כעין מוזיאון, אבל לא בדיוק מוזיאון - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', ותוכנו ומרותו אחרות מאשר המפעלים האחרים הקיימים. הוא יהיה צנוע יותר, אך ייחודי יותר. תצוגתו לא תהיה ארעית, לא מקוטעת, לא נטולת מחשבה מדריכה, אלא שכל עיקרו יהיה בכך שאדם נכנס - כאילו פותח ספר והיוצא – כאילו סוגר ספר. שיעורר חוויה שיש בה מתחושת הקורות בעומקן.

בית העדות ע"ש מרדכי אנילביץ' יקום בגבעת חביבה. הוא לא יהיה כמו כל בית אחר מסוג זה. לא יהיו בו דברים של סמל, לא התייחדות עם סמל, אלא הוא יביא את המבקר בו לשעה, לעולם שכולו ייחודי. תפרש לעיניו גלריה חזותית של חיי היהודים שהיו. לא בדמות מעונה ממחנות המוות, אלא מחזות החיים שהיו, תרבותם החיונית, על רחובותיהם, על נושא האלוהים שבפיהם, על נושא המהפכה, על דלותם החומרית ועושרם הרוחני.

חזות זו תפרוש תמונה גדולה –פנוראמה, שתהיה בנויה מחומר עובדתי במילה, בצילום, במוצג ותקיף את מלוא החלל, בו יימצא האדם. מכאן הוא ירד לעומק ויעלו ויקיפו אותו מראות החורבן.

ממראות החורבן יבוא אל המרי, אל המרד. ולא רק בפולין. לא רק למען אפולוגטיקה. אלא למען האמת, שאינה ידועה. הוא ימשיך לרדת ולהעמיק ובסוף יבוא לידי היכרות עם הפנים – עם בונקר הגיבורים – הפנתיאון של הלוחמים היהודים.

בית העדות יהיה אותו ספר. יהיה בו כוח משיכה היום ומחר ובעוד חמישים שנה. אפשר יהיה לראות בו מה שאיננו כבר ושבלעדיו אין העבר ממשי. המפעל המשלב בתיעוד, בחקר ובפרסום תהיה בו מן השלמות של הנושא.

המפעל הזה שמו "מורשת" – אנו הננו יורשיה של מסורת עם גדולה, שהתחילה עם אותה יהדות.

האם ניתן לזיכרון זה לרדת לטמיון?

 

מתוך ארכיון מורשת, D.2.234


 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial