מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

ילקוט מורשת: לקראת העתיד

ילקוט מורשת: לקראת העתיד (הגדל)

מתוך ילקוט מורשת מספר 84, נובמבר 2007 

 

ילקוט מורשת: לקראת העתיד 

 

ילקוט מורשת נוסד לפני ארבעים וארבע שנים (הגיליון הראשון שלו הופיע בדצמבר 1963) על ידי קבוצה של ניצולים פרטיזנים ואנשי מחתרת חברי קיבוצי השומר הצעיר (ואקדמאי אחד), בהשראתו של הלוחם, המשורר והסופר אבא קובנר. במערכת הראשונה היו אבא קובנר, ישראל גוטמן ויהודה באואר, ואחר כך נוספו אחרים וטובים. 

כאשר נוסד, לא היה בישראל כתב עת העוסק בנושא השואה (הוצאתו של קובץ מחקרים יד ושם הופסקה אז, ועתידה היתה להתחדש כעבור מספר שנים), והורגש צורך להוציא כתב עת שיעסוק בנושא של השמדת יהדות אירופה על ידי גרמניה הנאצית ובעלי בריתה. הדגש היה תחילה בעיקר על המחתרת, ההתנגדות והלחימה הפרטיזנית, והדבר מובן מתוך ההתנסות האישית של מרבית חברי המערכת לדורותיהם. כך, למשל, המאמר הפותח היו זיכרונותיו של הירש ברלינסקי, נציג פועלי ציון שמאל במחתרת גיטו ורשה, שהשתתף במרד הגיטו. ואולם כבר מהפרסום הראשון התווספו לכתב העת רשימות ומאמרים שהרחיבו את היריעה עד מאד ועסקו בכלל תולדות השואה, ובכל רחבי אירופה, ובשאלת יחס היישוב הארצישראלי לנעשה באירופה בעת ההיא. לאחר מכן נוספו גם מאמרים על יחס העולם היהודי שמחוץ לאירופה, והיחסים בין היהודים והעמים השונים אל היהודים בעת ההתרחשויות. דגש מרכשי אחד נשאר במשך כל שנות קיומו של כתב העת: ראיית השואה מזווית הראייה היהודית, או אולי חייבים לומר – מזוויות הראייה היהודית השונות. עיקר עיסוקו של כתב העת היה והינו – מה עשו, חשבו, חוו היהודים, ואיך התייחסו לקורה סביבם. 

מתחילה עמדנו על כך שהרמה של המאמרים תהיה רמה אקדמית, ובמשך הזמן דאגנו שהמאמרים המוצעים לנו יעברו קריאה ביקרותית על ידי מומחים, והתוצאה היתה שהילקוט התקבל כפרסום מדעי לכל דבר על ידי האקדמיה. 

מדור חשוב ביותר, גם הוא כבר מהגיליונות הראשונים של הילקוט, הוקדש לעדויות של ניצולים, כדי לשלב את ההתנסות האינדיבידואלית עם הניתוח הכולל – חששנו ממצב שבו הקול של הפרט היהודי ילך לאיבוד. ושוב, כבר בחוברת הראשונה התפרסה עדות כזאת. לאחר מכן התפרסמו עדויות רבות, ביניהן חשובות ביותר, שהאירו את האירועים באור נגוהות, ותרמו תרומה ניכרת להבנת התקופה. בנוסף, פורסמו בילקוט תעודות מקוריות, ולא רק מארכיון מורשת שבגבעת חביבה – התעודות הראשונות היו דווקא תעודות מן המחתרת הפולנית. 

ניסינו להימנע מקנאות תנועתית, ובמשך הזמן יצרנו יחסים טובים עם יוצאי תנועות אחרות, עד שהילקוט הפך לביטוי של יחס בית ישראל כולו לשואה, ולאו דווקא של תנועה אחת מתוכו. התמיכה שקיבלנו מהקיבוץ הארצי היתה חיונית בראשית הדרך, ויש להודות לו על כך מקרב לב. במשך הזמן נתמעט הסיוע, ועורכי הילקוט נאלצו לחפש מקורות אחרים שאיפשרו את קיומו, אולם התנועה הקיבוצית היא עד היום הבית הטבעי של הילקוט, אשר מצטייר כשי של התנועה הקיבוצית לכלל ישראל בנושא כאוב ביותר. 

מבין העורכים לדורותיהם ראוי לזכור בראש וראשונה את רוז'קה קורצ'ק, פעילת המחתרת ולוחמת מגיטו וילנה אשר הקדישה שנים לא מעטות לעבודה בילקוט. 

כיום אנחנו בעידן אחר, ועורכי הילקוט הגיעו להסכם חשוב ביותר עם מכון רות לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל-אביב, ועם מכון מקביל לו באוניבת ייל. ההסכם עתיד לאפשר הוצאה של הילקוט בעברית ובאנגלית, והוא ייהפך בכך לכתב עת מדעי לכל דבר, משני עברי האוקיינוס. זהו הישג חשוב, הפותח אפשרויות רבות בפני הילקוט, ואנו, מייסדי כתב העת, מברכים על כך ברכה נאמנה. אשרינו שהגענו לכך. 

 

 

שלום חולבסקי               ישראל גוטמן                  יהודה באואר 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial