מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

מהרצאתו של החבר א. דובקין, אשר חזר עתה משליחותו באירופה, מקום שם שהה כארבעה חודשים

מהרצאתו של החבר א. דובקין, אשר חזר עתה משליחותו באירופה, מקום שם שהה כארבעה חודשים (הגדל)

מפלגת פועלי ארץ-ישראל - המרכז

 

תל-אביב, י"ט תשרי תש"ה, 6.10.1944

מס' 3189

 

נא להקריא באסיפת הסניף ובתאים

 

לוועדי הסניפים של מפלגת פועלי ארץ ישראל

מפי שליחים: מהרצאתו של החבר א. דובקין, אשר חזר עתה משליחותו באירופה, מקום שם שהה כארבעה חודשים.

א. שארית הפליטה באירופה המשתחררת
אין זה אלא דיבור בלתי-אחראי כשאומרים שבאירופה לא נשארו יהודים. מתוך מגע ישיר עם מרכזים שונים בגולת אירופה וידיעות מוסמכות מאנשים שהגיעו באחרונה מהמקומות – יש לקבוע את מספר יהודי אירופה – מלבד רוסיה ואנגליה – שהיתה או עודנה תחת השלטון הנאצי, במיליון וחמש מאות אלף. מהם נמצאים כחצי בארצות הבלקן; מאתיים ושמונים אלף ברומניה, ארבעים וחמישה אלפים בבולגריה, עשרת אלפים ביוון וקרוב לארבע מאות אלף בהונגריה. בשלוש הארצות שבמערב אירופה: צרפת, בלגיה והולנד – נשארו כמאה ושישים אלף יהודים. הידיעות האחרונות מפולין מדברות על שארית של מאה ושמונים אלף, בערך, ויש להניח שביתר הארצות של מרכז אירופה נמצאים עוד כתשעים אלף יהודים. למספרים אלה יש להוסיף את עשרים ושניים אלף הפליטים שבשוויצריה, אחד עשר אלף בשוודיה ושלושת אלפים בפורטוגל, ספרד וטנג'יר, ונוסף לכך – פליטי איטליה, שנחאי ואנגליה. יתכן שעוד ניוודע על יהודים שטרם ידועים לנו מקומות מחבואיהם. בארצות המשתחררות – יהודים יורדים מההרים, מופיעים מתוך היערות, עולם ממערות. אל נביט על יהדות אירופה כעל גיא ששקע לחלוטין. אמנם, הקרבנו את הקורבן הגדול ביותר בהיסטוריה: בארצות שבהן גרים מיליון וחמש מאות אלף יהודים אלה – היו פעם שישה מיליון. הקרבנו פי עשרים וחמש יותר מאשר הקריבה, למשל, בשדה המלחמה ובארצה האימפריה הבריטית.

ב. פעולת ההצלה נעשתה בכוחות עצמנו
גם מתוך הנסיון בפעולות ההצלה מהקצה המערבי-דרומי של אירופה יש לקבוע, שנעזרנו במידה קטנה מאד על ידי העולם הגדול במאמצי ההצלה שלנו. המדינות הגדולות תלו את הכל בפתרון שנראה להן כיחידי – הנצחון הצבאי. כתעודת האשמה שלא תימחה לעולם תישאר העובדה, שאף אוניה אחת בחסות בין-לאומית לא ניתנה להעברת פליטים מהבלקנים, בזמן שנמצאו אוניות שהלכו לנמלי האויב לשם החלפת שבויים או הובלת אוכל. גם מזון לכלואי המחנות והגיטאות היהודים לא נשלח. ההתראות לנוגשים הופיעו על פי רוב באיחור זמן.
בוויטל, צרפת, היה מחנה לנתינים זרים. הם עשו שביתה כשרצו הגרמנים להוציא מהמחנה את הכלבים של העצורים. וזה פעל. אך כשהוציאו מהמחנה הזה חמש מאות יהודים
להשמדה – איש לא מחה. הדבר הזה עשה רושם מדכדך על היהודים.
הממשלות הפורטוגזית והספרדית הסכימו לתת זכות מעבר, ולפעמים גם כניסה, לכמה אלפי יהודים. לצערנו, ניתנה הסכמה זאת במאוחר. רק שמונה מאות יהודים ממוצא ספרדי ומאה ושישים ממוצא פורטוגזי, שטענו כי אבות אבותיהם יצאו לפני מאות שנים את הארצות האלו, הספיקו להשתמש בזכות שניתנה להם לקבל ויזות-כניסה לארצות אלו. את רובם של הניצולים בדרך זאת מהווים פליטי יוון. לעומת זאת רק מעטים באו על יסוד הסכמתן של הממשלות הפורטוגזית והספרדית לתת מחסה זמני לכמה אלפי ילדים. במיוחד ובתור יוצא מן הכלל יש לציין את עזרתו היעילה של האמבסדור הבריטי במדריד, אשר הודות להתערבותו יהודים אלה נעכבו בדרך באמצע יולי שנה זו רשות כניסה לאלף וחמש מאות יהודים מהונגריה. יהודים אלה נעכבו בדרך במחנה מעבר (בכל אופן ניצלו מגירוש לפולין), וקבוצה אחת מהם בת שלוש מאות ושמונה עשר איש הגיעה לשוויצריה.
אין כל ספק שגם בקצה זה של אירופה היתה דרך להצלת רבים. אולם, ניצלו מעטים. וגם אלה ברובם שלא בדרך רשמית ואך ורק הודות למאמצים עצמיים של היהודים. למעלה מעשרים אלף פליטים יהודים ממערב אירופה הצליחו לחדור לשוויצריה, ובתוכם כארבעת אלפים ילדים. וגם שלושת אלפים ומאתיים הפליטים היהודים שנמצאים בפורטוגל, ספרד וטנג'יר עברו את הגבולות בלי רשיונות-כניסה רשמיים. לזכותן של ממשלות שוויצריה, ספרד ופורטוגל יש לציין שאף אחד מאלה שעברו את הגבול לא הוחזר.

ג. שמונה מאות וחמישים מפליטי פורטוגל וספרד יגיעו באוקטובר לארץ ישראל
מלבד שמונה מאות עולי "ניאסה", שהגיעו לארץ בפברואר שנה זו, נבחרו על ידי באי-כוח הסוכנות היהודית מבין הפליטים החדשים, שהגיעו בינתיים דרך הרי הפירנאים, עוד כשמונה מאות וחמישים איש. בתוכם נמצאים קרוב למאתיים חלוצים מאורגנים מהולנד, בלגיה וצרפת. וכן קבוצה של חמישים יתומים, אשר הוצאו ביחוד מן המנזרים בצרפת והועברו דרך הפירנאים בחודשי יולי-אוגוסט לספרד. קבוצת העולים תכלול גם מאה ושבעים מהיהודים הספרדים. היו קשיים בסידור הסעתם בים, וביחוד בהשגת "המעבר הבטוח" מאת כל הממשלות הבאות בחשבון. לאחר שכל הקשיים הוסרו היננו מחכים לבוא העולים בשתי אוניות: כארבע מאות באוניה הפורטוגזית "גויני", שעומדת לבוא באמצע אוקטובר, ויתרם באוניה שניה, שתבוא כנראה במחצית השניה של החודש. את הוצאות הנסיעה של העולים לארץ הסכים לכסות ה"ג'וינט".

 ד. בעית הילדים היתומים
הבעיה החמורה והאחראית ביותר, שבה ניתקל באירופה המשוחררת, תהא בעיית הטיפול בילדים מחוסרי ההורים. מעריכים את מספר הילדים האלה מבין יהודי צרפת ובלגיה לעשרים עד שלושים אלף. היתה תקופה כאשר שלטונות גסטאפו לא היו נוהגים לגרש למחנות ההשמדה ילדים בלי הורים, ומספרים שהרבה מאות נשים יהודיות איבדו את עצמן לדעת כדי להציל בדרך זאת את ילדיהן מגירוש או מוות. ילדים אלה פזורים כיום במנזרים, בבתי איכרים שהחביאו אותם בכפרים, במוסדות יתומים כלליים בערים ובעיירות. אין זאת, כנראה, שאלה הנוגעת לצרפת ובלגיה במיוחד. שליח פולני שהגיע לפני שבועות מספר מורשה מסר שהחלק הגדול של שארית הפליטה היהודית בפולין מהווים ילדים יתומים. מתפקידנו יהיה לאסוף אותם, לארגנם ולקשור את גורלם עם עליה מהירה לארץ ישראל.

ה. הגילוי של תנועת המרי היהודית בצרפת
ילדים אלה – ומאה ועשרים אלף יהודי צרפת בכלל – נשארו בחיים בעיקר הודות לפעולת הצלה ועזרה יהודית עצמית, שמצאה את ביטויה בקיום מחתרת יהודית בצרפת, אשר פעלה בשם "צבא יהודי", ובתקופה האחרונה נקראה בשם "הסתדרות ציונית לוחמת". מלבד מרד הגיטאות בפולין, יצויינו מעשי הגבורה וההקרבה העצמית של צעירי ישראל וצעירותיו בחלק המערבי של אירופה, כאחד הדפים המזהירים ביותר של יהודים, אשר ידעו בתקופה זאת לא רק ללכת לטבח אלא גם לעמוד על נפשם. ראיתי מעבר לגבול הצרפתי בספרד עשרות חברים של התנועה הזאת. מהם חלוצים נאמנים ומהם כאלה אשר הכוח הדוחף העיקרי הפועם בלבם הוא הרצון הלוהט להינקם בנאצים. ב"הסתדרות הציונית הלוחמת" היו מאוגדים בחודש יולי למעלה מאלף חברים, המשתייכים מהימין עד השמאל הציוני.
תפקידיה שלושה: א) פלוגה לוחמת ביחד עם ה"מאקי" הצרפתי, אשר פעלה בערים במשך השנה האחרונה. הפלוגה הזאת סבלה אבידות קשות מאד בקרבות האחרונים עם הגרמנים בדרום צרפת. ב) פעולת הצלת יהודים על ידי העברתם לשוויצריה וספרד. כמה וכמה חברים מסורים של התנועה נפלו בפעולה זאת. היו צעירים וצעירות אשר התנדבו להעביר קבוצות מוברחים בדרך המסוכנת מהולנד, בלגיה וצרפת לעבר הגבולות פעמים מספר, עד אשר נתפסו על ידי שלטונות הגסטאפו ונהרגו. ג) עזרה עצמית והצלה בצרפת גופא. מספר רב של יהודים, וביחוד הילדים מחוסרי ההורים, שרדו וזכו להישאר בחיים ליום שחרורה של צרפת, הודות לפעולה עניפה הקשורה בסכנת נפשות של חברי המחתרת היהודית.
בשם הנהלת הסוכנות חתמתי הסכם עם אחדים מראשי התנועה הזאת, אשר העמידה את עצמה לרשותה של התנועה הציונית העולמית ומוסדות היישוב בארץ. מטרתם – לבוא לארץ, להתגייס לחטיבה היהודית הלוחמת ולהינקם בגרמנים. יהיה להם בא-כוח בארץ ושום דבר לא ייעשה לגביהם מבלעדי בא-כוחם. הסוכנות מכירה בהם כאיגוד ציוני והם סרים למשמעת הסוכנות. בראשית הפלישה ניפגש בהם קולונל בריטי, אשר בא לצרפת להקים קשר עם ה"מאקי", והם עשו עליו רושם גדול. הוא עשה איתם חוזה, בהכירו בהם כחטיבה יהודית. ישתתפו במלחמה באירופה. בגמר המערכה באירופה יועברו לארץ ישראל ויהיו לנתיני ארץ ישראל. שני שליחים נשלחו להעביר את החוזה ללונדון. שליחים אלה נתפסו, אך החוזה הועבר.
דיברתי איתם ארוכות. הצגתי בפניהם תכנית פעולה קונסטרוקטיבית למען ארץ ישראל והם נאחזו בפעולה של עליה ב'. רבים רואים בזה פורקן לרגשות ותביעות הפעולה הפועמות בתוכם.

ו. לאן פני שארית הפליטה מועדות?
הצטרפו יהודי גולת אירופה אלינו בפתרון הבעיה היהודית, על ידי עליה המונית לארץ ויצירת המדינה היהודית – היא שאלת גורל יסודית של הציונות בזמן הזה. רבות הסכנות האורבות לנו בדרך זו. הפליט היהודי באירופה שבור ורצוץ. רצונם היחידי של רוב הפליטים שראיתי הוא – לנוח ולשקוט מכל התלאות. אין להם מרץ וכוח להילחם על רעיון לאומי, ואף על גורלם הם עצמם. הם ילכו בדרך ההתנגדות הקלה ביותר.
פתרונות השוא והפיתויים מצד גורמי חוץ מסוכנית במצב זה ביותר. "אונרא", אשר לרשותה יעמדו מאות מיליונים דולרים, החליטה לטפל רק בפליטים אשר יחזרו למקום מולדתם הקודם, ולא באלה שיחפשו "מולדת חדשה". לאלה תינתן רק עזרה זמנית במקום הימצאם הנוכחי. הם נתונים, למעשה, לטיפולו של הועד הבין-ממשלתי, אשר ראשית צעדיו אינה עלולה לעורר בנו תקוות יתירות. לאחר המקרה הידוע, כאשר בא-כוח הועד הבין-ממשלתי באיטליה שידל את הפליטים היהודים שם לקבל את הנתינות האיטלקית ולוותר על רעיון העליה לארץ באשר קנה היא ומסוכסכת בבעיות פוליטיות חמורות, מחתה הנהלת הסוכנות בלונדון על התנהגות מוזרה זאת בפני ראש הועד הבין-ממשלתי. אולם, זה האחרון אישר למעשה את עמדת בא-כוחו באיטליה. מתוך נסיון של בירורים עם ידידים אמיתיים שלנו באנגליה ובמקומות אחרים נוכחנו, כי רבים מהם עוד מאמינים שפתרון הבעיה היהודית מונח בעיקר במלחמה באנטישמיות וברסטוורציה של חיי הגולה. בנידון זה נעמוד בויכוח קשה ומר גם עם מוסדות יהודיים, אשר לא למדו מנסיון העבר ויופיעו בציבוריות היהודית עם פתרונות-שוא אסימילציוניים ופילנטרופיים.
במחנות הפליטים בספרד ראינו את כל הדמורליזציה הנובעת מחיי סיוע, אפילו כשהוא ניתן ביד רחבה. והסכנה העיקרית היא בזה שהאנשים מתרגלים לחיים אלה ומוכנים להמשיך בהם גם עד סוף חייהם. הם נהפכים לאבק אדם. טיפוסית היא השיחה עם חבר בעל הכרה בליסבון. דיברתי איתו על עליה לארץ ישראל. הוא השתמש באמתלות שונות, ולסוף דיבר בגלוי. הוא עייף מאד, אינו מוכן לשוב ולסבול ולהילחם. הוא רוצה לחיות ככה (הוא מקבל תמיכה מהקהילה) את שארית חייו. אינו רוצה לעלות לארץ ישראל.

 ז. תביעתנו: שלושה עשר אלף הרשיונות הנותרים לשימוש מיידי
עלינו לחשל את רצון היהודים שישוחררו לקשר את גורלם בעליה לארץ. הנהלת הסוכנות דרשה למסור מיד לרשותה את רשיונות העליה, שהממשלה החליטה מזמן להועידם אך ורק לבורחים מארצות האויב, עבור עולים מארצות שבינתיים השתחררו, כמו רומניה, בולגריה, צרפת, בלגיה, פליטים באיטליה (וכן לתימנים הנמצאים בעדן, לעולים מתורכיה ועוד). קשירת הסרטיפיקטים לעלית יהודים מארצות האויב – אינה כיום אלא מעשה-הונאה, שאין יותר לשאתו. יהודי פולין והונגריה הנמצאים בשטח האויב אינם יכולים, לצערנו, כיום לעלות. אפשרות זאת תינתן להם לאחר שחרורם מהעול הגרמני, ואז הרי גם הם ייהפכו לעולים מארצות חופשיות. זכותנו לעלות לארץ היא לא רק במקרה שמוציאים את העולה מתוך מחנה ההשמדה, או מורידים אותו מהתליה. הגיע הזמן לעשות את המלחמה בעד זכות עליה לכל יהודי ויהודי, גם לאחר שישתחרר מסכנת רצח והשמדה. אנו מחכים לתשובת הממשלה על תביעתנו הנמרצת לרשיונות שעוד נשארו בגבולות הספר הלבן, ובהתאם לתשובה זאת נצטרך לקבוע את דרכנו המדינית בענייני עליה.

ח. שליחים מארץ ישראל לגולה וערך החטיבה היהודית הלוחמת
ארגון העליה לארץ, הטיפול ברבבות היתומים היהודים, קיבוץ פזוריהם, חינוכם וארגונם לעליה, המשך השתתפות הישוב והתנועה הציונית במפעל העזרה, אשר צריך להיות מעתה לטרנספר לארץ ישראל – כל זה תובע מאיתנו לגייס את כל כוחות הארגון, השכל והנפש, למען פעולה מקיפה בגולה. עלינו לשגר מאות שליחים מהארץ שישאו על שכמם את העול הזה. מבחינה זאת יש לייחס חשיבות רבה גם להכרת זכותו שבאה באיחור זמן להופיע בשדה הקרב, ואחר כך בארצות המשוחררות, בשמנו היהודי, תחת דגל ופיקוד יהודיים. נוכחנו לדעת מה היה ערכן של הפלוגות היהודיות שהופיעו בין הפליטים היהודים באיטליה. לא במקרה השיבה אסיפת הפליטים היהודים ברומא בשירת "התקווה" להצעת בא-כוח הועד הבין-ממשלתי לפתור את בעייתם על ידי קבלת הנתינות האיטלקית. אין ערוך, איפוא, מלבד כל יתר הבחינות, להופעת החטיבה היהודית הלוחמת בין יהודי אירופה הדוויה.

ט. על החטיבה היהודית הלוחמת
זה לא בא פתאום. היה משא ומתן מחודש עם הממשלה הבריטית מראשית מרץ. ב-5 באוגוסט ניתנה הודעה על כך מאת צ'רצ'יל ו-וייצמן. הכוונה – למלחמה בחזית גרמניה. ניתנה הודעה שאין הכוונה למזרח הרחוק, וזה נכנס לפרטיכל. אין יסוד לדעה, שהדבר הזה יאריך את השירות. החטיבה תכיל: שלושה בטליונים אינפנטריה – שלושת אלפים איש, אלף ומאתיים תותחנים משלושה סוגים; השאר – ליתר הסוגים: הובלה, איתות וכו'. עד שבעת אלפים איש. להשלמת החטיבה חסרים כאלף ומאתיים איש, מהם שש מאות תותחנים. דרשו מקודם גם שנתחייב להשלים את היחידות שיוצאות אל החטיבה היהודית הלוחמת. היתה תכנית לשיתוף יהודים מהארצות השונות: צרפת, איטליה, שוודיה, טריפולי, אמריקה, אפריקה הדרומית ועוד. אך לבסוף הודיע מיניסטר המלמה גריג, כי מטעמים פוליטיים יבואו בחשבון לחטיבה היהודית הלוחמת רק מארץ ישראל ומאנגליה (יהודים מהצבא הפולני, מהצבא הבריטי ופליטים). בחשבון – תשעים וחמישה איש ממאוריציוס. מארץ ישראל יש עוד לגייס אלף ומאתיים איש.
התנועה החלוצית באנגליה הראתה נכונות להתגייס, מלבד השומר הצעיר. היתה החלטה שההכשרה תתן כמחצית חבריה – מאתיים איש. הפיקוד – יהודי. לחיילים – מגן-גוג על סרט תכלת-לבן. על שרוול אחד כתובת עברית חי"ל, ועל השרוול השני – באנגלית
Jewish Brigade Group. הדגל – יוסכם בין צ'רצ'יל ו-וייצמן.

י. תנועתנו באנגליה
מפעלנו ייבנה על יסוד איתן אם נצליח להזרים לתוך עלית היהודים השבורים והרצוצים באירופה זרם של יהודים אשר לא עברו עליהם כל זוועות תקופתנו. מבחינה זאת מעודדת ביותר התפתחותה של התנועה החלוצית באנגליה. לפני המלחמה היו באנגליה בהכשרה חלוצית רק מאה ועשרים איש, כעת נמצאים בהכשרה כאלף חלוצים, מהם למעלה מהחצי בקיבוצי הכשרה חקלאיים. באנגליה קיים קיבוץ הכשרה יחידי וראשון של חלוצים העובדים במכרות פחם. הסתדרויות הנוער החלוציות מונות חמשת אלפים חבר. בקיבוצי ההכשרה ובמחנות הנוער ראיתי נערים ונערות מכל השכבות והסוגים. נעשתה תדירה התופעה של בריחה מבתי הורים. לפנינו התחלה של שינוי ערכים, המעמיד בפנינו את הבעיה של הקמת תנועה ציונית מגשימה, הקשורה בעליה לארץ, בתוך ששת מיליון היהודים המרוכזים בארצות דוברי-אנגלית, וגם בין יהודי אמריקה הלטינית. התגברות האנטישמיות בכל הארצות הללו מאיימת בתוצאות רציניות בעתיד, וביחוד במצב של משבר וחוסר עבודה, העלול להציף את העולם בתקופה שלאחר גמר המלחמה. גם ההופעה של הרשמת אלף ומאה יהודים באנגליה לרכישת קרקעות בארץ באמצעות הקרן הקיימת לישראל, ארגון קבוצה ראשונה של מאה בעלי מקצוע ("העובד"), המתכוננים לעלות לארץ ישראל, הביקוש הרב להשקעת כספים בארץ, - מעידים על שינוי יסודי ברחשי הרוח בקרב היהדות האנגלית.
בזמן ההפצצות הועברו הרבה אלפי ילדים יהודים מלונדון ורבים מהם סודרו בתוך משפחות אנגליות נוצריות. כעת יש רבים המסרבים לחזור אל בתי הוריהם, ורוצים להישאר בין האנגלים. ויש, לעומת זה, הופעה אחרת: חשבון נפש יהודי, התעוררות חלוצית. "הבונים" יסדו אכסניות נוער. מבקרים בהן גם ילדים יהודים שמצאו מקלט בין המשפחות הנוצריות. יש משפחות יהודיות שעוררו משפטים כדי להחזיר את ילדיהן ממחנות "החלוץ", שרתוק ואני ביקרנו את הנוער הזה והיינו מוקסמים ממנו. יש ביניהם עמדה חיובית לדת. אף השומר הצעיר מנהל את אכסניתו על טהרת הכשרות ושמירת השבת.
דרשו לא לשלוח לשם שליחים מארץ ישראל. אינם יכולים להבין את הפילוג. התביישו במערכת הבחירות. שם לא יעז אדם לדבר נגד חלוץ אחיד, אף לא מסיעה ב'. התאחדו כל מסגרות "החלוץ", מלבד השומר הצעיר והמזרחי.
מפלגתנו באנגליה – בעליה. באכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית באנגליה יש לנו החצי. חברינו ממלאים תפקידים מרכזיים בהסתדרות הציונית. עלו ממאתיים לאלף ושש מאות חברים. בהסתדרות הציונית כולה – עשרים וחמישה אלף חבר.

יא. על עבודת הג'וינט
עלינו להיכון למלחמה בדרכי הפעולה של ג'וינט בין הפליטים עם גמר המלחמה. בפגישה עם עסקני ג'וינט באירופה נוכחתי בנטייתם לתת לפעולת הג'וינט בעיקר אופי של תמיכה, תחת לעזור במכסימום לעליה לארץ ישראל. אמנם מר שוורץ, שליח ג'וינט (שהיה זה לא כבר בארץ) הוא בלבו ציוני, אך הוא יישמע להוראות הנהלתו באמריקה.
בזמן האחרון הוקצב מטעם ג'וינט סך שמונה מאות אלף דולר להעברת יהודים לארץ ישראל. כיצד בא הדבר? אנשי ג'וינט חששו כי יינתן לכך כסף ממועצת ההצלה האמריקאית, והם הקדימו.
יש עתה להתרכז על שלושה דברים: 1) ניצול מהיר של שארית שלושה עשר אלף הסרטיפיקטים, שיש עוד לפי הספר הלבן; 2) עליה ב'; 3) פעולה גדולה לעלית ילדים. יש להעביר מאה אלף ילדים לארץ.

יב. במסיבת ידידים בלונדון
לפני שיצאתי מלונדון הרציתי בפני קבוצת אנגלים, ביניהם צירת הפרלמנט והעסקנית הנודעת, אליאנור ראטבון, אשר פעלה הרבה להצלת יהודים. אני עמדתי על כך שיש להעביר את כל שארית היהודים מאירופה לארץ ישראל. כאן קמה הגברת ראטבון בהתרגשות עצומה: האין להשאיר כל יהודים בין גויים? וכיצד יכולים לקבוע שאין ליהודים לחיות בין שום עם מהעמים, גם לא בין האנגלים? והרי בזה הצליח היטלר להנחיל את תורתו אף ליהודים! – בדבר הזה לא הסכימה להנחתי הנ"ל, גם לאחר שהצלחתי להניח את דעתה על ידי הסברתי, שאיש אינו יכול לערוב, ואף היא בכלל, שבעוד תקופת שנים לא יחזור שוב מה שעבר על העם היהודי בשנים אלו.

יג. במדיניות הציונית
לפי הרגשת חברינו הקרובים לדבר – אין כל החלטה בממשלה על המדיניות בארץ ישראל. לפי השמועה הכין אחד המיניסטרים הצעת חלוקה, אך עוד לא נידונה ולא נתקבלה החלטה. צ'רצ'יל אינו מקבל שום הצעה מההצעות שהוגשו. אין יסוד לשמועות כי יש החלטה על חלוקה.
דוקטור חיים וייצמן מתכונן לבוא לארץ במחצית השניה של אוקטובר. אולי יביא איתו דבר. יש תכנית של כינוס הועד הפועל הציוני הגדול עם נציגי ההסתדרויות הציוניות הארציות בארץ ישראל. וו. בא ברצון כנה של פעולה משותפת עם חברי הסוכנות בארץ ישראל וביחוד עם בן גוריון. אני משוכנע בכנות רצונו. הוא מלא מרץ לפעולה.
היו שיחות לדוקטור וייצמן עם הנציב העליון החדש, לורד גורס, לפני צאתו לארץ בחודש זה.

יד. פגישות עם נציגים סובייטים
נפגשנו בלונדון עם סגן הצירות הסובייטית. בשיחה איתו דרשנו: 1) לאפשר העברת עזרה לפולין ולרומניה. 2) להרשות עלית יהודים משם לארץ ישראל. 3) לאפשר לנו לשלוח שליח לארצות המשוחררות.
לאחר דחיות מרובות (כנראה, די שהות לקבלת תשובה מרוסיה) קיבלנו תשובה:
1) מסכימים לאפשר העברת עזרה. 2) עליה משם לארץ ישראל – זה תלוי ברצון ממשלות הארצות האלה. הממשלה הסובייטית לא תתנגד לכך. 3) אין מקום לשליח תעמולה ציונית בפולין.
בשיחה איתו על הציונות אמר: "הממשלה הרוסית מביטה בעין טובה על עלית יהודים, אלה הזקוקים לכך, לארץ ישראל. אבל אין זה פתרון שאלת היהודים. אני מעריך את מאמציכם, אך אתם יוצרים בעיה חדשה. אתם רוצים להיות רוב ותדחקו את הערבים למדבר. ברוסיה נפתרה שאלת היהודים ואין צורך שתהא משם עליה לארץ ישראל". הוא גם התעניין בתחית השפה העברית.

 

ארכיון מורשת, מתוך ארכיון שלמה קלס, סימול: C.54

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial