מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
Facebook
חנות
ילקוט

יזהר בן נחום, זיוה שלו, חייקה, הוצאת מורשת, תל אביב 2005

יזהר בן נחום

 

זיוה שלו, חייקה, הוצאת מורשת, תל אביב 2005

 

בזכות יוזמתו של מאיר אורקין, בן זוגה הבלתי-נלאה של חייקה גרוסמן, והודות לחריצותה של הביוגרפית זיוה שלו, זכתה חייקה גרוסמן וזכינו כולנו בביוגרפיה יסודית, רחבת היקף וכתובה על-פי כללי המחקר האקדמי. עד היום זכו לכך מעטים  מבין הדמויות הבולטות בהתנגדות היהודית בתקופת השואה. מה שיש בידינו בדרך-כלל הם ספרי זיכרונות ועדות אישית. בין אלה ניתן למנות את ספרה של חייקה עצמה 'אנשי המחתרת', 'להבות באפר' של רוז'קה קורצ'אק, 'בימי כיליון ומרד' של צביה לובטקין ו'שבע השנים ההן' של בעלה, יצחק (אנטק) צוקרמן. גם הספר 'רוז'קה' בהוצאת 'מורשת' אינו יותר מאוסף מקרי למדי של זכרונות והספדים ללא עריכה שיטתית.

'מעבר לגשמי', הביוגרפיה של אבא קובנר, פרי עטה של דינה פורת, היא מעשה מבורך, שעורר ציפיה להמשך. עתה באה זיוה שלו וזיכתה אותנו במפעל נוסף הראוי לשבח בתחום זה. המשותף לאבא ולחייקה הוא פעילותם הרבה והמגוונת בנושאים החורגים מתחום השואה והנצחתה, דבר המתבטא, כמובן, גם בביוגרפיות. כבר בהקדמה לספר עומדת המחברת על כך שחייקה הייתה היחידה מאותה חבורה של מנהיגי מרד ופרטיזנים שהגיעה לתפקידים פוליטיים בכירים ולכן גם שמה מקושר בזיכרון הקולקטיבי הישראלי לא רק בהקשר לשואה.

את המשפט שאמרה חייקה בראיון עיתונאי: "אם מישהו קורא לי 'שואיסטית', אני מצפצפת עליו", מפרשת זיוה שלו כחרדה מפני הסיווג כאדם שהשואה והעיסוק בה הפכו להיות כל עולמו (כרך ב', עמ' 393), אף כי ניתן היה לפרשם גם במשמעות הפוכה, בנוסח 'אין לי צורך להתנצל על כך שאני עוסקת בשואה'. מכל מקום, אין ספק שחייה ופעילותה של חייקה לא נתנו סיבה לחרדה כזו, אם אכן קיננה בליבה. הנטיה כיום, בעקבות ספרה של נעימה ברזל 'עד כלות ומנגד', היא לייחס את אי-השתלבותם של מנהיגי המרד האחרים בתפקידים ציבוריים בישראל למדיניות מכוונת נגדם. נטיה זו תואמת את המגמה הרווחת לחפש בכל מקום 'הדרה' (גם המילה עצמה היא חידוש אופנתי, שמושך רבים לעשות בו שימוש). מבלי להיכנס לפולמוס עם נעימה ברזל ולרדת לעומקה של השאלה, מדוע לא הגיעו חבריה של חייקה מימי המרד לאותן עמדות בכירות שהיא זכתה להגיע אליהן, ניתן לקבוע בבטחה שמקומה של חייקה כדמות בולטת בתולדותיה של מדינת ישראל אינו רק תוצאה מכך שיערי וחזן אפשרו לה להיכנס לכנסת. את מעורבותה של חייקה בנושאים חברתיים ופוליטיים, שעלתה בהרבה על זו של כל שאר ה'שואיסטים', אי אפשר לייחס אך ורק לכך שניתנה לה במת הכנסת.   

העובדה שגם מחברת הביוגרפיה אינה רואה את תקופת השואה והמרד כעיקר חייה של חייקה מתבטאת בחלוקה הכמותית של הספר. הכרך הראשון, העוסק בתקופה שעד הגעתה ארצה, דק בהרבה מהכרך השני, העוסק בחייה במדינת ישראל. אין לתלות הבדל כמותי זה במספר השנים שבהן עוסק כל כרך (29 שנות חיים בכרך הראשון, לעומת 48 שנות חיים בכרך השני). בחירתה של אניטה שפירא בביוגרפיה של יגאל אלון להקדיש כמעט את כל הביוגרפיה לאלון הלוחם ולדחוק את אלון המדינאי לאפילוג של הספר, היא דוגמה קיצונית לעמדה שנוקט ביוגרף באשר למידת חשיבותם של מרכיבים שונים בקריירה של גיבור הביוגרפיה. גם בספר שלפנינו ניתן ללמוד מהמקום המוקדש לכל תקופה על החשיבות שמייחסת זיוה שלו לכל אחד מהמרכיבים בביוגרפיה של חייקה.

מעבר לשאלות כמו 'מה חשוב יותר?', 'מה מעניין יותר?' או 'מה רלוונטי יותר?' – שאלות שהן המפתח לכל מחקר היסטורי והתשובות עליהן הן לעולם פרי השקפת עולמו הסובייקטיבית של ההיסטוריון, מן הראוי לעמוד על הבדל נוסף בין שני חלקיה של הביוגרפיה, הבדל אשר, להערכתי, השפיע גם הוא על שיקוליה של זיוה שלו וסדרי העדיפויות שלה ככותבת. כאמור, ספרי הזיכרונות שהותירו אחריהם מנהיגי המרד אינם תחליף לביוגרפיה בעלת אופי אקדמי-מחקרי ובכל מקרה ראויים כולם שביוגרפיות כאלה אכן תיכתבנה. עם זאת, אין להתעלם מכך שקיומו של הספר 'אנשי המחתרת' מפחית ממידת החידוש שיכול לתת לנו ספר נוסף העוסק באותן עובדות. ואכן, למרות שלרשותה של המחברת עמד כתב-יד של אוטוביוגרפיה שחייקה החלה בכתיבתה ובו מתוארות תקופות החסרות ב'אנשי המחתרת', הספר 'אנשי המחתרת' הוא עדיין המקור העיקרי שזיוה שלו הסתמכה עליו בכתיבת הכרך הראשון. החידוש עבור מי שקרא את 'אנשי המחתרת' הוא, אם כן, תיאורן של אותן תקופות – ימי ילדותה ונערותה של חייקה בביאליסטוק, תקופת 'ריכוז וילנה' בטרם הכיבוש הנאצי ותקופת פעילותה בפולין מאז השחרור ועד עלייתה ארצה. אין חולק על כך שנושאים אלו ראויים שיופץ עליהם אור ויש לשבח את הכותבת על כך שלא הלכה בדרכם של ביוגרפים המשמיטים מהביוגרפיה פרקים בעלי חשיבות פחותה, לטעמם; אך עם כל זאת, ליבו של הכרך הראשון, חלקו המעניין יותר והמשמעותי יותר, הוא התקופה שכבר תוארה בעבר ב'אנשי המחתרת', תקופת פעילותה של חייקה בגטו ביאליסטוק, ביער ותחת מסווה 'ארי', תוך שהיא מנצלת את 'המראה הגויי' שבו הצטיינה.

הכרך השני, לעומת זאת, מתאר בהרחבה ובפירוט אותה תקופה בחייה של חייקה שלא הועלתה על הכתב עד היום – פעילותה הציבורית והפוליטית במדינת ישראל. מכיוון שמדובר בתקופה היסטורית מאוחרת יותר, רבים עדיין זוכרים פרקים אלה בחייה מכלי ראשון, אך גם אלה ישמחו ודאי לקרוא אותם כשהם ערוכים ומסודרים לפרטיהם ועל אחת כמה וכמה שהדורות הצעירים יותר, שלא הכירו את חייקה, זקוקים להם.

חייקה השתייכה, הן מבחינת גילה ועוד יותר מבחינת מועד כניסתה לכנסת, לדור השני של הנהגת מפ"ם, דור ה'מערך'. כ'שמאלית', אך לא 'שמאלנית', נמנתה עם אותו אגף במפ"ם שביטא, הן בשאלת הישיבה ב'מערך' הן בנושאים מדיניים וחברתיים, קו הקורא תיגר על 'ההנהגה ההיסטורית', אך אינו מרחיק לכת עד כדי ערעור על סמכותה. צעירי המפלגה באותם ימים העריכו אותה אישית וגם את דעותיה, אך הלויאליות שלה לדור הראשון של ההנהגה קישרה אותה בעיניהם עם התדמית של דור זה, על משמעויות הלוואי השליליות הכרוכות בה.

בפתיחת הביוגרפיה מציינת המחברת, 'למען הגילוי הנאות', כי הספר 'הוזמן' ממנה על-ידי מאיר אורקין, בעלה של חייקה. ביוגרפיה 'מוזמנת' היא דבר בעייתי, משום שבדורנו מצפים מביוגרף לכתיבה ביקורתית. זיוה שלו בחרה, ובצדק לטעמי, שלא לעסוק כלל בשיפוט של גיבורת הביוגרפיה, לא לשבט ולא לחסד, אלא לתאר את הדברים כהווייתם, ככל שהדבר ניתן. אין בספר סנסציות או חשיפה של שערוריות וזו אולי, בצד העובדה המצערת שדמותה של חייקה הולכת ונמחקת מהזיכרון הקולקטיבי, הסיבה לכך שהספר לא הפך לרב-מכר והופעתו לא זכתה להד בתקשורת.

למרות שהביוגרפיה עוסקת גם בחייה הפרטיים של חייקה, אין זה רומן היסטורי ואין בכתיבתה של זיוה שלו איכויות ספרותיות. לכן ימצא בו עניין רק מי שהמתואר בו קרוב ללבו, אך דווקא משום שאין מדובר בספר 'פופולארי', יש חשיבות רבה לשליחות שנטלה המחברת על עצמה. חייקה ודאי ראויה לכך.

 

                                                                                                  

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

 מהי מורשת

About Moreshet

 

 הוצאה לאור

Publishing

 

ארכיון

Archive

 

 אגף החינוך

Education

 

מוזיאון

Museum

 

תערוכות

Exhibits

 

 יצירת קשר

Contact us

 

 סוגיות בשואה

Dilemmas

מפות

Maps

 

 מחקרים

Researches

נשים בשואה

Women

הנצחה

Memorial